ת"א 57913-05-20

תקציר

בפסק דין זה, על בית המשפט להחליט האם להעריך את שיעור החוב באופן שונה והאם הריבית של החוב היא חוקית. התובעים במקרה זה הם חברה בע"מ, תובעת מספר 1, ויחיד, תובע מספר 2, שהוא ערב לחובות החברה. החוב נבע מהלוואה חוץ בנקאית שנטל התובע מס' 2 למימון רכישת דירת מגורים. אלא שהרכישה נפלה, החוב לא שולם, והנתבעים פתחו תיק הוצאה לפועל נגד התובע מס' 2. הנתבעים אף ביקשו כי התובע מס' 1 יפקיד ערבות להוצאותיהם, דבר שהתובעים התנגדו לו, בטענה כי החברה רשומה בהלוואה רק מטעמי זהירות. עוד טענו התובעים כי יש להם סיכויים טובים לזכות בתיק וכי החברה בערבון מוגבל, יחד עם התובע מספר 2, יוכלו לפרוע כל הוצאה אפשרית. עם זאת, בית המשפט פסק לטובת הנתבעים, בקובעו כי חברות בע"מ נדרשות בדרך כלל להפקיד ערבות להוצאות הנתבעים, ואין די בטענות התובעים כדי לוותר על דרישה זו. בית המשפט הורה על תשלום ערבות בסך 10,000 שקלים, שהם כ-3% מסכום החוב, עד ליום 10 במאי 2021, כתנאי להמשך ההליכים המשפטיים.