בש"פ 7503/19

תקציר

פסק הדין המדובר הוא תוצאה של ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים להורות על הערכה פסיכיאטרית של מערער העומד בפני הסגרה לאוסטרליה באשמת עבירות מין חמורות בתלמידות. הליכי ההסגרה הראשוניים, שהחלו בשנת 2014, הופסקו בשנת 2016 בשל שאלות הנוגעות לבריאותו הנפשית של המערער. עם זאת, ההליכים חודשו בשנת 2018 לאחר שחקירה העלתה חשש כי המערער מתחזה לחולה נפש כדי לחמוק מהסגרה. בית המשפט המחוזי הורה לצוות מומחים להעריך את מצבו הנפשי של המערער, מה שהוביל לערעור הנוכחי. המערער טען כי יש לבטל את ההחלטה מאחר שבית המשפט המחוזי כבר דחה על הסף את חוות הדעת התומכת בחידוש הליכי ההסגרה. עוד טענו כי כפיית הערכה פסיכיאטרית תפגע בזכויותיהם וכי לבית המשפט אין סמכות להורות על כך. מנגד, ביקש המשיב לדחות את הערעור, בקובעו כי לבית הדין נתונה סמכות להורות על עריכת שומה וכי טענות המערער בדבר היעדרן אינן תקפות. עוד נטען, כי סירובו של המערער להערכת השומה אינו סביר, נוכח חומרת העבירות בהן הואשם. פסק הדין דוחה את הערעור, ומאשר את החלטת בית המשפט המחוזי למנות הרכב מומחים שיעריך את מצבו הנפשי של המערער. השופט קובע כי החלטת בית המשפט המחוזי להורות על בדיקה נוספת היא צעד פרוצדורלי הכרחי וכי טענות המערער נגדה אינן תקפות. השופט מדגיש כי לבית המשפט סמכות להורות על הערכה במקרים כאלה וכי טענתו הקודמת של המערער בדבר מחלת נפש אינה שוללת את ההערכה הנוכחית. כמו כן, השופט מדגיש את משמעות העבירות בהן מואשם המערער ואת הצורך ליישב ספקות לגבי מצבו הנפשי, במיוחד נוכח חוות הדעת הפסיכיאטריות הסותרות שהוצגו. גם אופייה הכפוי של ההערכה מוצדק, שכן סירובו של המערער עלול לעכב את בירור מצבו הנפשי. לבסוף, פסק הדין מציין כי הפסקת הליכים קודמים אינה מונעת את חידושם, במיוחד כאשר מתעוררות שאלות לגבי אמיתותו של המערער. משכך, הערעור נדחה, ובדיקתו של המערער על ידי פאנל המומחים תימשך כסדרה.