ת"א 29619-07-20

תקציר

פסק הדין מעדיף את הצד השלישי בסכסוך על אחריות לנזק למשאיות המאוחסנות בחצר מרכז לוגיסטי. הצד המודיע טען כי הצד השלישי, חברת אבטחה, אחראי לנזק לפי חוק האפוטרופוסים, הפרת חוזה ורשלנות. בית המשפט מצא כי חברת האבטחה לא החזיקה במשאיות באופן המהווה יחסי שמירה כהגדרתם בחוק האפוטרופוסים, שכן המשאיות לא היו בשליטתה ובפיקוחה של החברה. זאת ועוד, ההסדרים החוזיים בין הצדדים לא הטילו אחריות מוגברת על חברת האבטחה; במקום זאת, הם הגבילו את אחריותה לנזקים שנגרמו כתוצאה מרשלנותה. ובעוד שחברת האבטחה חבה למודיע חובת זהירות, בית המשפט מצא כי המודיע לא הוכיח כי החברה הפרה חובה זו. עם זאת, בית המשפט מצא את חברת האבטחה אחראית חלקית לנזק עקב רשלנות, והעביר את נטל ההוכחה לאחר שנקבע כי הפריצה אירעה במהלך משמרת השומר. עם זאת, רשלנותו של המודיע עצמו, כגון אי גילוי פרצות קודמות והתעלמות מאזהרות על קרבת המשאיות לגדר, תרמה לנזק. לפיכך, בית המשפט הטיל על המודיע 40% אשמה תורמת והורה לחברת האבטחה לפצות אותם בהתאם. סך הפיצויים, כולל שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט, הסתכם ב-113,059 שקל, שישולם בהפרשי הצמדה וריבית החל מיום 1.3.2024. למודיע זכות ערעור בבית המשפט המחוזי בבאר שבע בתוך 60 יום מיום קבלת פסק הדין.