תמ"ש 6638-12-15

תקציר

פסק דין זה דן בשלוש טענות עיקריות. התביעה הראשונה נוגעת למאבק משמורת בין בני זוג גרושים על שלושת ילדיהם - הבת ר', והבנים ט' ו-ל'. השופט מחליט כי יש לחלוק את המשמורת על הבת, ואילו משמורת הבנים מוענקת לאב. ט', מעל גיל 18, יבקר את אמו כרצונו, ואילו ל' יבקר את אמו פעמיים בשבוע וישהה ללון לפחות פעם בשבועיים. החלטת השופט מתקבלת בהתחשב בניכור ההורי שחוו הילדים מאמם, כפי שנגרם על ידי אביהם. השופט מציין כי האב לא עודד קשר בריא בין הילדים לאמם, ולא ציית להחלטות שיפוטיות קודמות בנוגע לזכויות ביקור. כתוצאה מכך, השופט מחליט כי אף אחד מהצדדים לא יחויב לשלם מזונות זה לזה, ושניהם יישאו בהוצאות הילדים באופן שווה. התביעה השנייה נוגעת לחלוקת רכושם של בני הזוג לאחר גירושיהם. השופט פוסק לטובת בקשת התובע לחלוקה שווה של הנכסים, לרבות הבית שנרכש באמצעות כספי הפיצויים של הנתבע מתאונת דרכים. השופטת מנמקת כי הבית נרכש באמצעות כספים מהחשבון המשותף של שני הצדדים, ולכן יש לחלקו שווה בשווה, למרות טענות הנתבע לחלוקה לא שוויונית על בסיס המימון המלא הראשוני של הבית, ובגידתו הנטענת של התובע. עם זאת, התובע חויב לשלם לנתבעת 40,993 ₪ כיתרה מיידית של זכויותיהם הפנסיוניות והחסכונות, ו-5,721 ₪ כמחצית מהחוב שנצבר במהלך נישואיהם למל"ל. בנוסף, הנתבעת תשלם לתובע מחצית משווי הרכב המשותף נכון למועד פרידתם. קצבאות הילדים לשני הבנים יועברו מהתובע לנתבע, כפי שיורה השופט. פסק הדין ניתן בהעדר שני הצדדים, ולא נגבו ממנו הוצאות. התיק נסגר, כאשר השופטת מעודדת את הצדדים לשתף פעולה בנוגע לילדיהם, ומקווה לשיפור ביחסיה של התובעת עמם.