ת"פ 32320-08-22

תקציר

פסק הדין המדובר הוא פסק דין בתיק פלילי, בו הורשע הנאשם בשורה של עבירות נשק. אלה כללו סחר באמצעי לחימה, החזקה ונשיאה של אמצעי לחימה שונים, אימונים צבאיים באש חיה ותמיכה אידיאולוגית בדאעש. התביעה וההגנה הסכימו על "הסדר תנאים", המגביל את העונש הפוטנציאלי לעשר שנות מאסר. השופט מתייחס תחילה לשאלה האם בית המשפט כבול להסדר בין הצדדים או שעליו לקבוע טווח ענישה הולם באופן עצמאי. השופט נוקט בגישת ביניים, וקובע כי מאחר שהעונש המוסכם מצוי בטווח המקובל, אין צורך לקבוע טווח אחר, אך יש לקבוע בכל זאת במקרה שהעונש המוסכם נמצא בלתי מספק. השופט מציין כי העונש המבוקש על ידי ההגנה של שלוש שנות מאסר אינו הולם במקרה זה. לאחר מכן עובר השופט להעריך את חומרת העבירות, בהתחשב בערכים המוגנים בחוק שהופרו, בנסיבות העבירות ובמניע הנאשם לביצוען. השופט מדגיש את העלייה המדאיגה בעבירות הנשק ואת תגובת המחוקק לה, הקוראת לענישה מחמירה ומרתיעה. השופט מדגיש גם את הקשר בין מעשיו של הנאשם לבין ארגון הטרור דאעש, ומדגיש את הפגיעה הקשה בביטחון המדינה ובתחושת הביטחון הציבורית בעקבות הפיגועים האחרונים. כן נבחנות הנסיבות הקשורות לביצוע העבירות, לרבות תכנון, סיכון פוטנציאלי, תמיכת הנאשם בדאעש, מספר העבירות ואופיין וסוג אמצעי הלחימה בהם מדובר. מנגד, השופט מכיר בכך שהנאשם לא הורשע בעבירות הקשורות לטרור כשלעצמן. השופט בוחן גם את העונשים המקובלים על עבירות מסוג זה ומוצא כי הם מצביעים על הצורך בעונש חמור, בדגש על גמול והרתעה. לאחר מכן פונה השופט לעקרון אחידות הענישה, ומציין כי עניינם של נאשמים מעורבים אחרים אינו דומה דיו כדי להחיל עיקרון זה במקרה הנוכחי. השופט מדגיש כי יש לגזור את דינו של כל נאשם בהתאם למעורבותו, ולכן יש לגזור על הנאשם הנוכחי עונש חמור יותר מיתר הנאשמים. בשקלול נסיבות מקלות, השופט מכיר בהודאתו והבעת החרטה של הנאשם, כמו גם בנסיבותיו האישיות והמשפחתיות. עם זאת, השופט לוקח בחשבון גם את עברו הפלילי של הנאשם, לרבות הרשעה קודמת בגידול סמים מסוכנים, והיעדר מאמצי שיקום. השופט מגיע למסקנה כי יש צורך בעונש מרתיע. בהתייחסו לשאלת הקנס מדגישה השופטת את אופיין הכלכלי של העבירות ואת הצורך בסנקציה כלכלית, לצד עונש המאסר, לשם השגת הרתעה. הקנס נקבע על 40,000 ₪, בהתחשב במצבו הכלכלי של הנאשם ובתקופת המאסר הקרובה. לבסוף גזר השופט על הנאשם תשע שנות מאסר, 12 חודשי מאסר על תנאי, קנס בסך 40 אלף שקל ופסילת שנה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה. לשני הצדדים יש זכות לערער על פסק הדין לבית המשפט העליון בתוך 45 יום.