ת"א 4340-02-10

תקציר

בית המשפט החליט לקבל את בקשות הבנק והכונס לדחות על הסף את תביעתה של גאובר לסעד הצהרתי בדבר בטלותו של הסכם מכר, בנימוק שגאובר לא הציגה אינטרס לגיטימי המצדיק מתן סעד זה כסעד יחיד כאשר עומדים לרשותה סעדים אופרטיביים חלופיים. לגאובר הייתה אפשרות לתקן את תביעתה בעקבות החלטה קודמת של בית המשפט, אך בחרה שלא לכלול סעד כספי אופרטיבי, ולכן לא הציגה הצדקה לניהול תביעה לסעד הצהרתי בלבד. זאת ועוד, יש לדחות גם את התביעה כפי שהיא מופנית כלפי הבנק מאחר שכתב התביעה המתוקן אינו מגלה עילת תביעה כנגדו, אם כי הסנקציה החמורה של דחיית התביעה נגד הבנק על הסף אינה מתאימה במקרה זה. יתר הטענות שהעלו הבנק והכונס לדחיית התביעה – לרבות התיישנות וניצול לרעה של הליכי משפט – נדחות אף הן. דחיית התביעה מייתרת את הצורך בהודעה לצד שלישי ששלח הכונס למינהל מקרקעי ישראל, ולפיכך נמחקת. גם ישיבת קדם המשפט שתוכננה ל-12 ביולי 2011 מבוטלת. נוכח הדחייה, בית המשפט גם הורה לגאובר לשלם לבנק ולכונס הנכסים את הוצאותיו לרבות שכר טרחת עורך דין, בסך 20 אלף שקל, המתחלקות ביניהם שווה בשווה.