ע"א 53741-06-20

תקציר

פסק הדין הנדון עוסק בסכסוך רכושי בו טענו המערערים כי הם, ולא המשיב, זכאים לפיצוי בגין פינוי חלקת קרקע. המערערים התקשו להסביר עמדה זו באופן עקבי ולתת תשובה ברורה מי צריך לקבל את הפיצוי. השופט, יונה אטדגי, קבע כי המערער הוא הבעלים הנוכחי של הקרקע ולכן זכאי לפיצוי. במכרז הפינוי לא צוין במפורש כי פיצוי הוא תנאי מוקדם לפינוי, ויש לבחון כל מקרה לגופו. במקרה ספציפי זה, עסקו של המערער היה כלכלי באופיו, קבלת דמי שכירות בגין הנכס, ועל כן ניתן היה לבצע את הפינוי ללא פיצוי מראש. בנוסף, ניתנה למערערת הזדמנות להגיש תביעה שכנגד במהלך המשפט אך בחרה שלא לעשות כן, והמשיבים לא ערערו על זכותה של המערערת לפיצויים. עוד ציינה השופטת, כי הערות מסוימות בפסק דינו של בית משפט קמא בדבר תוקפה של חוות דעת המומחה מטעם המערערת וקביעת דמי השימוש אינן ראויות, שכן אלה לא נטענו על ידי המשיבים בסיכומיהם. ככלל, הערעור נדחה, והמערערים חויבו לשלם את הוצאות המשיבים ואת דמי השכירות, בעוד הערבות הבנקאית שהופקדה על ידי המערערים הייתה אמורה להיות מועברת לבא כוח המשיבים.