ת"צ 13453-04-19

תקציר

פסק הדין דן בדחיית התנגדות להסדר פשרה בתובענה ייצוגית נגד בנק. התביעה נסובה סביב הנוהג של הבנק לגבות מלקוחות עמלת הודעת SWIFT בגין ביצוע עסקאות סחר חוץ. התובעים טענו כי הבנק אינו רשאי לגבות עמלה זו. על ההסדר, שמטרתו לבטל את עמלת SWIFT ולהעניק ללקוחות החזר, ערערו שני לקוחות שלא היו מרוצים מתנאיו. עם זאת, השופט פסק לטובת אישור הסדר הפשרה ומחיקת ההתנגדות. לטענתם, המתנגדים לא הוכיחו את זכאותם להגיש התנגדות, שכן הם לא יכלו לאשר שהם חברים בקבוצה הנפגעת. בנוסף, הדגישה השופטת את יתרונות ההסדרים במתן סעד מהיר ובחיסכון במשאבים שיפוטיים. שיעורי ההחזר שנקבעו בהסדר הפשרה נחשבו סבירים, והשופטת קיבלה את נימוקי הצדדים שלא לחפש באופן אקטיבי לקוחות בעלי חשבונות סגורים להחזר. השופטת קבעה גם את שכר התובעת ובא כוחה, וקבעה כי יש לשלמו בשני תשלומים. כמו כן, השופט החליט שלא למנות בודק, לאור החישובים הפשוטים הכרוכים בכך. לבסוף אישר השופט את הסדר הפשרה, נתן לו תוקף של חוק, והורה על פרסום הודעה שנייה כדי לוודא שגם לקוחות בעלי חשבונות סגורים מודעים להסדר הפשרה. ההחלטה התקבלה מבלי לפסוק הוצאות לאף אחד מהצדדים, והתיק נקבע לדיון באפריל 2024.