רמ"ש 23987-12-13

תקציר

העותרת ביקשה רשות ערעור על החלטת בית משפט קמא בעניין מזונות לאחר גירושין. עם זאת, השופט דחה את הבקשה וציין כי היא אינה מגלה כל נימוק שיצדיק את דחיית הערעור. אכן, החלטתו של בית משפט קמא בעניין מזונות זמניים לא התבססה על טעות ברורה ונראתה סבירה בהתחשב בנסיבות. השופט הזכיר כי אין זה שכיח שערכאות ערעור מתערבות בקביעת שיעורי המזונות, אשר בדרך כלל נותרים לשיקול דעתו של בית המשפט קמא. זאת ועוד, מאחר שמדובר בפסיקת מזונות זמניים, טרם נערכה חקירה מעמיקה של הכנסותיהם של בני הזוג שנפרדו, ועל כן החלטתו של בית משפט קמא שלא לפסוק את הסכום המבוקש הייתה מוצדקת. עוד טענה העותרת כי נשללו ממנה מזונות על פי הדין העברי, אליו השתייך המשיב, אולם השופט ציין כי לעותרת אין זכאות כזו, מה גם שהנישואין היו קצרי מועד ולשני הצדדים היו נכסים משלהם. עוד ציינה השופטת כי החלטת בית משפט קמא אינה סופית וניתן לשנותה במהלך ההליך, ככל שתתגלה ראיה חדשה. מטעמים אלה נדחתה בקשת רשות הערעור.