ע"א 670/79

תקציר

במקרה של תביעות לשון הרע נגד עיתון "הארץ" ומקורביו, אישר בית המשפט העליון את החלטת בית המשפט המחוזי שמצא את העיתון אחראי לפרסום כתבות מכפישות על בצלאל מזרחי. בכתבות נטען למעורבותו של מזרחי בפשיעה המאורגנת, כולל תיאום רכישות יהלומים גנובים ומימון הברחות סמים. בית המשפט המחוזי פסק למזרחי פיצויים בסך של כ-8,500 דולר, החלטה עליה ערערו הצדדים. בית המשפט העליון קבע כי נטל ההוכחה בתביעות לשון הרע הנוגעות להתנהגות פלילית דורש סטנדרט גבוה יותר מאשר בתיקים אזרחיים רגילים בשל חומרת הטענות. בית המשפט ציין את כישלונם של "הארץ" לבסס את טענותיהם בדבר אמיתות הפרסום, שכן הם הסתמכו על ראיות לא מספיקות, לרבות מודיעין משטרתי חסר ערך ראייתי. בית המשפט העליון בחן גם אם חלה על העיתון חובה מוסרית או חברתית לפרסם את הכתבות לפי חוק איסור לשון הרע, אך מצא כי "הארץ" לא הוכיח חובה כזו, ולא ביסס תום לב בפרסומיהן. לאורך ההליך נבחנו ראיות על אופיו של מזרחי ועל מעשיו בעבר, שהשפיעו על הערכת הנזק של בית המשפט. למרות שהכיר ביחסיו של מזרחי עם עבריינים מוכרים ובהתנהגותו הבעייתית, הגיע בית המשפט למסקנה כי הפרסום חרג מגבולות הסביר ולכן אינו תומך בעמדת "הארץ". לפיכך, הפיצוי שנפסק עמד בעינו, תוך איזון בין הנזק החמור שגרמה לשון הרע לבין המוניטין המוכתם בחלקו של מזרחי בשל ההיסטוריה האישית. הערעורים נדחו, תוך שמירה על הנזקים המקוריים והימנעות מעלויות נוספות.