עע"מ 6486/10

תקציר

המערערים ערערו על הודעת הפקעה המבוססת על תכנית בניין עיר מקורית, בטענה שהיא בטלה בשל תכנית מאוחרת יותר, תכנית 600, אשר לטענתם החליפה את התכנית המקורית. בית המשפט לעניינים מנהליים דחה את תביעתם, בקובעו כי תכנית 600, שהיא תכנית מתאר כללית, אינה מבטלת את הוראותיה הספציפיות של התכנית המקורית, אשר ייעדה חלקים ממקרקעי המערערים לצורכי ציבור. בית המשפט לא מצא סתירות בין שתי התכניות, כאשר ההפקעה מכוח התכנית המקורית שולבה בייעוד המגורים של תכנית 600. בנוסף, צוין כי חלקים מהקרקע המופקעת כבר משמשים לסלילת כבישים, דבר התומך עוד יותר בגישה המשולבת. המערערים טענו כי התכנית המקורית בטלה בשל לוחות זמנים שפג תוקפם בביצוע, אך טענה זו נדחתה מאחר שמסגרת הזמן הוגדרה כבלתי מחייבת. ניסיון להציג ראיות נוספות נדחה, וטענות אחרות, כגון תביעות שפקעו והיתרי בנייה, לא טופלו. בסופו של דבר, אישר בית המשפט את דחיית עתירת המערערים והורה להם לשלם הוצאות משפט. השופט א' רובינשטיין הסכים עם ההחלטה, אך הזהיר מפני עיכוב בלתי מוגבל של תוכניות בידי הרשויות.