ערר 311/15

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לנכס מסחרי בירושלים, הנמצא בחלקה 48, גוש 30001 ברחוב יד חרוצים 5, המיועד לשימוש תעשייתי על פי תכנית 920 החלה ותכנית מתאר ירושלים מס' 62 משנת 1959. המשיב, שהוציא הודעת חיוב להיטל השבחה על בסיס חריגה נטענת של הנכס מהשימוש המותר בו, הפסיד בתביעה. המערער הצליח לטעון כי הערכתו של המשיב הייתה פגומה. ראשית, נמצא כי המשיב לא יכול היה להביא כל ראיה שתתמוך בטענתו כי השימוש בנכס חרג מהשימוש התעשייתי המותר, בשל אובדן תיק הבניה. שנית, הראיות שהוצגו, לרבות היתר פיתוח משנת 1992 וצילומים היסטוריים של הנכס, תמכו בטענת המערערת כי הנכס שימש מזה זמן רב למטרות מסחריות. מאחר שהמשיבה לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה בעניין היטל ההשבחה, בוטלה השומה. עם זאת, אין משמעות החלטה זו כי הליך רישוי אינו נחוץ, והוועדה המקומית עדיין עשויה לדרוש הליך כזה. פסק הדין גם אינו קובע האם היתר שימוש השונה מההיתר המקורי מהווה אירוע החייב במס. במקרה דנן התקבל הערעור, ושומת המשיב בוטלה.