בש"פ 5830/23

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את ערעורו של ידידיה, תוך ציון הסתייגות ספציפית, וקיבל חלקית את ערעור המדינה. ההחלטה נסובה סביב הערכת ראיות לכאורה, המשמשות ראיה מקדמית שעשויה לבסס אשמה בהליך העיקרי. בית המשפט בחן ראיות הנוגעות לאירועים שבהם היה מעורב ידידיה: האחד בנוגע לתקיפת ביתו של מתלונן והשני בנוגע ליידוי אבנים. בית המשפט המחוזי קבע במקור כי הראיות אינן עומדות ברף הוודאות הגבוה ביותר, בעיקר בשל בעיות זיהוי מצילומי וידיאו. עם זאת, הצטברות הסממנים המזהים ועדותו של הקצין קשרו את ידידיה לאירוע בביתו של המתלונן, ותמכו בקיומן של ראיות לכאורה. בית המשפט הכיר בערעורים על עדויות העדים בנוגע לתקרית יידוי האבנים, אך הגיע למסקנה כי קיימות די ראיות לכאורה לשני המקרים. שתיקתו החלקית של ידידיה בחקירתו והודעת וואטסאפ מסוימת העידו על מודעותו לאירועים, ותרמה עוד יותר לראיות לכאורה. בית המשפט העריך גם את המסוכנות הכרוכה בהשתתפותו לכאורה של ידידיה, והדגיש כי חומרת ההתנהלות מדגישה איום משמעותי, במיוחד נוכח הנימות הלאומניות-גזעניות. למרות העומס המוטל על שירות המבחן, הדגיש בית המשפט את נחיצותו של תסקיר המבחן לבחינת חלופות מעצר אפשריות, החלטה שלא הייתה מוצדקת דיה על ידי בית המשפט המחוזי בעבר. לפיכך, בית המשפט המחוזי מורה לבחון מחדש את מעצרו של ידידיה או את שחרורו האפשרי לאחר קבלת תסקיר מקיף של שירות המבחן עד ליום 30 באוגוסט 2023. פסק הדין מדגיש את הדרישות הפרוצדורליות למעצר בפיקוח אלקטרוני ומחייב בדיקה נוספת כדי לקבוע תנאים מתאימים, בתגובה הן למעשיו של ידידיה והן לדרישות החקיקה.