בש"פ 7850/09

תקציר

הערעור מערער על החלטת ערכאה נמוכה יותר להאריך את תוקפם של עיקולים זמניים וצווי הקפאה ברכוש המערערים. הצווים המקוריים הוצאו במעמד צד אחד לפי סעיף 23 לחוק איסור הלבנת הון וסעיף 36ו לפקודת הסמים המסוכנים, המסמיכים צווי מניעה זמניים על רכוש החשוד במעורבות בעבירות הלבנת הון. המערערים טוענים כי הצווים פקעו לפני הדיון שהאריך אותם, וטוענים כי החלטת הערכאה הנמוכה יותר בבקשה להארכת הצווים נעדרה הוראת הארכה מפורשת. עוד הם טוענים כי תקופת ההארכה הייתה צריכה להיות מחושבת ממועד הבקשה ולא ממועד מתן הצו המקורי. בנוסף, המערערים חולקים על פסק דינו של בית המשפט קמא שראה בערב יום כיפור יום עבודה ללא עבודה, ובכך האריך את תוקפם של הצווים. השאלה המרכזית היא האם הצווים הזמניים היו תקפים במהלך הדיון בנוכחות שני הצדדים. בית המשפט מוצא כי החלטת הערכאה הנמוכה יותר האריכה במשתמע את הצווים וכי תקופת ההארכה החלה במועד הצווים המקוריים. היא גם מאשרת את התייחסותו של בית המשפט העליון לערב יום כיפור כיום ללא עבודה. לפיכך, הערעור נדחה, והתיק מוחזר לבית המשפט קמא להמשך דיונים לגופו של עניין בהסכמת הצדדים.