ת"א 1663/06

תקציר

התובעת, חברה המייצרת ומשווקת מוצרי לחם ועוגות, תבעה את הנתבעת, אף היא מאפייה, בגין הפרת סימן מסחר רשום וסימן מסחר מוכר, גניבת עין, עשיית עושר ולא במשפט וגניבה. המוצר של התובעת, "לחם עינן", הוא לחם חום העשוי מקמח מלא מונבט מראש, ארוז בניילון חצי שקוף עם עיטורים חומים, צהובים, שחורים ולבנים. הנתבעת החלה לייצר מוצר דומה בשנת 2006, בשם "ברמן לצורך העניין", אף הוא ארוז בניילון חצי שקוף ובצבעים דומים. התובע שלח לנתבע מכתב התראה שבועיים לפני הגשת התביעה, ללא הועיל. בית המשפט מצא כי הנתבעת לא עשתה שימוש בסימן המסחר הרשום של התובעת, ואף לא הפרה אותו, שכן השמות "עינן" ו"ברמן לצורך העניין" היו שונים דיים. בנוסף, התובעת לא הצליחה להוכיח כי סימן המסחר שלה מוכר היטב, שכן הוא לא זכה להכרה בינלאומית, ולכן היא אינה זכאית להגנה ככזו. עוד קבע בית המשפט כי רשם סימני המסחר לא שגה ברישום סימני המסחר של הנתבעת, וכי התובעת רכשה מוניטין מסוים במוצריה אך לא הצליחה להוכיח הטעיה מצד הנתבעת. יתר על כן, הנתבע לא ביצע את עוולת גניבת העין, שכן הרושם הכללי מאריזת שני המוצרים היה שונה דיו כדי למנוע בלבול צרכני. טענות התובע בדבר עשיית עושר ולא במשפט וגניבה נדחו אף הן, שכן הנתבע לא נהנה שלא כדין מנכסיו או מקניינו הרוחני של התובע. בסופו של דבר נדחתה התביעה, והתובע חויב לשלם את שכר טרחת עורך דינו והוצאותיו של הנתבע.