תלה"מ 23250-05-17

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בתיק מורכב הכולל מספר תביעות הקשורות למזונות ילדים, מזונות וחלוקת רכוש בעקבות סכסוך זוגי. ראשית, השופטת מציינת כי התובעת (האם) לא סיפקה כל תיעוד או אפילו פרטים בסיסיים לתמיכה בתביעתה הראשונית למזונות ילדים, שהוגשה במאי 2017, ובעקבותיה בקשות למזונות זמניים לה ולילדים. היעדר הוכחות, יחד עם אי סדרים פרוצדורליים, מביאים את בית המשפט לדחות את תביעות המזונות. השופטת מדגישה גם את ההליכים המתנהלים בין הצדדים בנוגע לחלוקת נכסיהם המשותפים המהותיים, הכוללים מספר דירות בישראל ובצרפת. ככל שהתיק מתקדם, הילדים מגיעים לבגרות, מה שמסבך עוד יותר את ההליכים. התובעת ממשיכה לתבוע מזונות ילדים וטוענת כי צרכי הילדים אינם מסופקים, אך שוב אינה מביאה כל ראיה שתתמוך בטענותיה. השופטת, בהזכירה היעדר שינוי נסיבות, קובעת כי צרכי הילדים מקבלים מענה הולם מהתמורה המשותפת מהשכרת הדירות המשותפות שבבעלות בני הזוג לשעבר. השופטת מדגישה כי תביעת התובעת למזונות אינה מבוססת על הוצאות בפועל אלא על ניסיון לאזן את המשאבים הכספיים בין הצדדים. לפיכך, השופטת קובעת את סכום המזונות על פי אומדנים וניסיון חיים, וקובעת אותו על 1,400 שקל לילד, אשר יותאם לאינפלציה ויופקד בחשבון המנוהל על ידי האם לטובת כל ילד. בנוסף, ההורים יחלקו שווה בשווה בכל הוצאה רפואית או חינוכית חריגה שתיגרם במהלך התקופה הנקובה. השופט גם מורה לפרסם את פסק הדין כשפרטים מזהים מוסתרים ואינו פוסק הוצאות כלשהן למי מהצדדים, מה שמשאיר אותם אחראים להוצאותיהם המשפטיות. לבסוף, פסק הדין יוצג בפני שני הצדדים, והתיק ייסגר.