תא"מ 74041-06-20

תקציר

לאחר בחינת הראיות שהוצגו בתיק, מצא השופט כי טענת התובע התקבלה באופן חלקי. השופטת שוכנעה מטענת התובעים כי הם סיפקו לנתבעת סחורה, ויעידו על כך תעודות משלוח וחשבוניות שנשאו את חתימת הנתבעת. טענת הנאשם כי חלק מהחתימות על המסמכים זויפו הופרכה בשל הימנעותו מלזמן את אביו להעיד ולהציג ראיות תומכות כלשהן. כמו כן, השופטת קיבלה את הסברו של התובע לפער בין מספר הפריטים בחשבוניות לבין תעודות המשלוח ומצאה כי הנתבע הודה במשתמע בחוב בכך שביצע תשלומים חלקיים מבלי להעלות כל התנגדות קודם לכן. השופטת דחתה גם את ניסיונו של הנתבע לקשור בין חובות התובע לחובות העבר של אביו, שכן הנתבע לא סיפק כל הוכחה. בסיכומו של דבר, פסק השופט לטובת התובע והורה לנתבעת לשלם 37,092 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית שנצברו החל מיום 1.6.2019, וכן שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט בסך 7,000 ₪. סכומים אלה ישולמו בתוך 30 יום, אחרת תצטבר ריבית נוספת מיום פסק הדין.