ע"א 22136-09-20

תקציר

הוגש ערעור על פסק דין שדחה תביעת נזיקין בגין התקנת מצלמה בחדר כיור הסמוך לשירותים ציבוריים ששכר שוכר, עורך דין, בבניין משרדים. המצלמה הותקנה כדי להרתיע מפני ונדליזם אך לא הופעלה. המערער טען כי המצלמה חדרה לפרטיותו, בעוד שהמשיבים הצדיקו זאת כאמצעי סביר. בית המשפט הכיר בזכות לפרטיות בחללים כאלה, וקבע כי למרות שחדרי הכיור הם ציבוריים, הם אזורים אינטימיים שבהם אנשים מצפים לפרטיות. התקנת מצלמות נחשבה לחדירה לפרטיות, ונוכחותן, גם אם אינה מתפקדת, אינה ראויה ואינה מידתית ללא הסכמת הפרט. עם זאת, מאחר שהמערער לא ניסה לפתור את הסוגיה לפני ההתדיינות והמצלמה לא פעלה, פסק בית המשפט שלא לפצות אותו. תחת זאת, היא הורתה על הסרת המצלמות בתוך 30 יום ועל ביטול הוצאות המשפט של המשיב, שכל צד יישא בהוצאות הערעור שלו, ועל החזרת הפיקדון של המערער.