ת"א 1149-09-13

תקציר

תיק בית המשפט נסוב סביב הסכם עסקי בין התובע, ארנסון, לבין הנתבעת, ת.א.נ., בנוגע לביצוע עבודות מסוימות. המחלוקת נוגעת לפרשנות הסכם ההוצאה לפועל, ובפרט לתמורה שתשולם לט.א.נ., שעליה מתנוססות המילים: "חוזה קבלנות פאושלי (התשלום אינו לפי כמויות מדידות)". ארנסון טוען כי הגדרת ההסכם כ"פאושלי" משמעה כי ביצוע העבודות צריך להתבצע כמפורט בתוכניות ובמפרטים עליהם חתמה ת.א.נ., וכל חריגה, לרבות אופן הביצוע, מזכה אותם בהחזר. מנגד, ט.א.נ. טוענת כי הסכם "פאושלי" קובע סכום קצוב שישולם ללא קשר לעבודה שבוצעה בפועל. לאחר בחינת לשון ההסכם, נסיבות סיומו, התנהלות הצדדים וחוות דעתם המשותפת, מסכימה השופטת עם ת.א.נ. כי מדובר ב"הסכם סגור" מבחינת המחיר. בנוסף, גם אם דעתו הסובייקטיבית של ארנסון נמצאה אמיתית, השופט מדגיש כי תהליך הפרשנות בוחן את הכוונה המשותפת של שני הצדדים. לפיכך, לאמונתו החד-צדדית של ארנסון אין משקל רב בפרשנות ההסכם. יתר על כן, השופטת מדגישה את השמטת סעיף מכריע בחוזה שהיה משנה את התמורה במקרה של שינויים בהיקף העבודה, התומך בטענתה של ת.א.נ. בסופו של דבר, השופט מורה על דחיית תביעתו של ארנסון וקובע כי יש לשלם את הסכום הקבוע הנקוב בהסכם ללא קשר לעבודה שבוצעה. ארנסון נדרש גם לשלם הוצאות משפט בסך 50 אלף שקל לט.א.נ.