ע"א 50512-06-15

תקציר

המשיבה עמדה בפני מועד אחרון להגשת ערעור על פסק דין נגדם, אך הגישה בקשה לביטולו בטענה לתרמית. הם גם ביקשו ארכה להגשת הערעור, שלא ניתן, שכן הוא הוגש לבית המשפט הלא נכון. לטענת העותר, יש לדחות את הערעור משום שהוגש שלא בזמן, ולא הוצגו נימוקים מיוחדים להארכת המועד. עם זאת, השופט פסק לטובת המשיב וקבע כי הערעור הוגש בתוך פרק הזמן, או לחילופין התקיימו נסיבות מיוחדות המצדיקות הארכה. פסק הדין מצטט החלטות קודמות התומכות בתפיסה כי טעות בדין יכולה להוות סיבה מיוחדת להארכה, וכי יש לבחון כל מקרה לגופו. עוד מדגישה השופטת כי העותרים אינם יכולים לטעון להסתמכות על סופיות ההליך כאשר היו מודעים לכוונותיו של המשיב. זאת ועוד, מבקשת המשיב לבטל את פסק הדין ומהנימוקים הברורים להארכה משמעה כי ציפיותיו של העותר לחסינות מפני המשך ההליכים אינן כה משמעותיות. לבסוף, מאחר שערעור על ההחלטה לדחות את הבקשה לביטול פסק הדין הוגש במועד, ויניב תוצאות זהות לערעור על פסק הדין עצמו, קבע השופט כי יש לתת למשיב ארכה להגשת ערעורו.