בד"א 22/10

תקציר

במקרה שלפנינו, נדונו שני ערעורים על העונש המשמעתי שנגזר על מר קרקובר יעקב שמואל על ידי בית הדין של לשכת עורכי הדין בתל אביב לאחר הרשעתו בשורה של עבירות מס ומרמה. במקור, שמואל הושעה מלשכת עורכי הדין למשך שש שנים החל משחרורו מהכלא, שם ריצה עונש מאסר בגין מעשיו הפליליים. לשכת עורכי הדין ביקשה להחמיר את עונש ההרחקה, ואילו שמואל ביקש לקצר את תקופת ההשעיה. עבירותיו, של מרמה והונאה מתוחכמת בעסקאות נדל"ן, הקלו תוך ניצול מומחיותו המשפטית. בפני בית הדין עמד האתגר של קביעת אמצעי משמעת ראוי, בשקלול חומרת העבירות נגד התנהלותו המקצועית של שמואל לאורך השנים והיעדר עבר משמעתי קודם. בסופו של דבר, דחה בית המשפט את בקשת ההרחקה של לשכת עורכי הדין אך הגדיל את תקופת ההשעיה ל-7.5 שנים, תוך שימת דגש על חומרת העבירות תוך הכרה בגילו של המשיב, במעמדו הטוב הקודם ובתרומתו לחברה. גם חיוב הוצאות הבר בוטל בשל קשייו הכלכליים של שמואל. פסק הדין הדגיש את האיזון בין שמירה על יושרה מקצועית לבין פוטנציאל השיקום.