ת"ט 17179-10-23

תקציר

העותר והמשיב מעורבים בתביעה אזרחית בעניין משיכת שיקים, כאשר העותר מגיש תביעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב. לאחר מכן הגיש העותר בקשה להעביר את הדיון לבית משפט השלום בתל אביב-יפו, לה מתנגד המשיב, בטענה כי לבית המשפט המחוזי בתל אביב סמכות מקומית. הבקשה מבוססת על הסכם הנחות בין העותרת לבין צד שלישי, מדליס בע"מ, הכולל תניית שיפוט המייעדת את בית משפט השלום בתל אביב-יפו כבית המשפט המוסמך. על בית המשפט להחליט האם מדובר בתניית שיפוט מחייבת ואם כן, האם היא חלה על המשיב. השופט קובע כי הסעיף הינו בלעדי ומעניק סמכות שיפוט בלעדית לבית המשפט המוסכם, אך הוא אינו חל על המשיב שכן הם אינם חתומים על הסכם הניכיון. בעוד שתקנה 7(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי בית משפט המוסמך לדון בתובענה נגד נתבע אחד מוסמך לדון גם בתובענה נגד נתבעים מרובים, השופט מסביר כי הדבר אינו ישים במקרה זה, שכן מדליס בע"מ אינה נתבעת בהליך הנוכחי. לפיכך, סמכות השיפוט המקומית נקבעת בתקנה 7(א), הקובעת כי בית המשפט המוסמך הוא זה שבמחוז מגוריו של הנתבע. משכך, נדחית הבקשה להעברת הדיון לבית משפט השלום בתל אביב-יפו, והעותר חויב לשלם למשיב הוצאות בסך 1,500 ₪.