ב"ל 29190-10-23

תקציר

להלן ניתוח משפטי של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים ובחידושים בתחום, בהתבסס אך ורק על המידע שסופק: **ניתוח משפטי: עב"ל 29190-10-23, שלומי גיל נ' המוסד לביטוח לאומי** **רקע:** התובע, אינסטלטור עצמאי, תבע הכרה בפגיעותיו בעמוד שדרה צווארי ובכתפיים כתאונת עבודה, מכוח תורת המיקרוטראומה או מחלת מקצוע, על פי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי. התביעה נדחתה על ידי בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, עקב אי הוכחת תשתית עובדתית מספקת לדרישות תורת המיקרוטראומה. **העקרונות המשפטיים הנדונים:** 1. **תורת המיקרוטראומה:** * **הגדרת היסודות:** בית הדין האזורי, בהסתמך על פסיקות קודמות של בית הדין הארצי, פירט את שלושת היסודות הנדרשים להכרה בפגיעה במסגרת תורת המיקרוטראומה: 1. **תשתית עובדתית של ביצוע תנועות חוזרות ונשנות:** יש להוכיח כי המבוטח ביצע תנועות החוזרות על עצמן. 2. **קשר סיבתי:** יש להוכיח קשר סיבתי בין התנועות הללו לבין הליקוי הגופני. 3. **מנגנון הפגיעה:** יש לקבוע כי כל אחת מהתנועות הללו גרמה לפגיעה זעירה, אשר מצטברת לידי ליקוי גופני. * **פרשנות "תנועות חוזרות ונשנות":** * **זהות במהותן:** הפסיקה קובעת כי התנועות אינן חייבות להיות זהות באופן מוחלט, אלא "זהות במהותן", דהיינו דומות זו לזו, ובלבד שיפעלו על אותו אזור בגוף. * **תכיפות ומשך:** התנועות צריכות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר. * **רציפות:** התדירות אינה חייבת להיות קבועה וסדירה (רציפות ללא הפסקות), וניתן לבודד פעולות מסוימות מתוך מכלול הפעולות היומיומיות. * **הבחנה בין פעולה לתנועה:** יש להבחין בין פעילות חוזרת על עצמה הכוללת מספר רב של תנועות, לבין התנועות המרכיבות אותה. * **מגוון תנועות:** בית הדין הדגיש, בהתבסס על הפסיקה (כמו בעניין גלינה אודוביצ'נקו ועניין רחל סוויסה), כי פעולות המורכבות מתנועות מגוונות, המבוצעות בסדר משתנה בהתאם לצרכים, אינן מהוות רצף של תנועות חוזרות ונשנות הדומות זו לזו. * **היישום במקרה דנן:** בית הדין קבע כי במקרה שלפניו, התובע עובד בתחום רחב ומגוון, הכולל עבודה בתקרה, בקרקע, מתחת לכיורים, ברכינה, שכיבה, חציבות, תיקוני סתימות והרכבות ברזים. כתוצאה ממגוון זה, התנועות המתוארות אינן דומות במהותן באופן עקבי, ואינן יוצרות רצף של תנועות חוזרות ונשנות הדומות זו לזו. לדברי בית הדין, התובע "לא הוכיח תנועות דומות בתכיפות הנמשכת על פרק זמן מספיק לגרימת הנזק". 2. **מחלת מקצוע:** * התביעה הוגשה גם מכוח מחלת מקצוע, אך פסק הדין מתמקד בעיקר בבחינת תורת המיקרוטראומה. לא הובאו עובדות או הנמקות ספציפיות בפסק הדין בנוגע לדרישות מחלת המקצוע, כפי שמוגדרות בחוק (למשל, פגיעה מכימיקלים, אבק וכו'). 3. **שימוש בכלים רוטטים:** * **טענת התובע:** התובע טען כי הוא נדרש לשימוש בכלי עבודה רוטטים (קונגו, פטישונים, ספירלה חשמלית, מברגות) באופן יומיומי, הגורם לרעד, רטט וזעזוע לעמוד השדרה הצווארי ולכתפיים. הוא אף ציין כי המוסד הכיר בפגיעה בכף ידו הימנית על רקע שימוש בכלים אלו. * **קביעת בית הדין:** בית הדין קבע כי לא הוכח שהעבודה היומיומית מתבצעת *גם* באמצעות כלים רוטטים. בנוסף, צוין כי התובע עובר ממכשיר למכשיר, וכי השימוש בכלים רוטטים לצורך חציבה (לפי סעיף 13 לתצהיר) אינו מתבצע מידי יום. המסקנה היא שלא הוכחה עמידה בדרישות המיקרוטראומה גם בהיבט זה. 4. **נטל ההוכחה וראיות:** * **העדר עדים:** בית הדין ציין לרעת התובע כי לא זימן לעדות עובדים נוספים שעבדו איתו או עובדי קבלנים, דבר הפועל לחובתו בכל הקשור להוכחת טענותיו העובדתיות. * **תצהירים וראיות:** התובע הגיש תצהיר מפורט, חשבוניות, סרטונים, דוחות שומה, חומר רפואי ופרוטוקול ועדה רפואית. עם זאת, התשתית העובדתית כפי שהוצגה בתצהירים ובחקירות לא שוכנעה את בית הדין כעומדת בדרישות המשפטיות המחמירות של תורת המיקרוטראומה. **חידושים או הדגשים בפסק הדין:** * **הדגשת הקושי בהוכחת מיקרוטראומה בעבודות מגוונות:** פסק הדין ממחיש את הקושי המשפטי הקיים בהוכחת קיומו של "רצף של תנועות חוזרות ונשנות הדומות זו לזו" כאשר עבודתו של הנפגע כרוכה במגוון רחב של פעולות, תנוחות ושימוש בכלים שונים, גם אם כל פעולה בפני עצמה עלולה להיות מזיקה. הקביעה כי "מדובר בתנועות מגוונות המבוצעות על פי סדר משתנה ביום העבודה בהתאם לצורכי העבודה, הן אינן מהוות רצף של תנועות חוזרות ונשנות הדומות זו לזו" היא עקרונית ומרכזית. * **חשיבות פירוט התנועות:** פסק הדין מדגיש את הצורך בפירוט קונקרטי ומדויק של התנועות החוזרות, ולא רק תיאור כללי של קושי פיזי או עבודה מאומצת. התיאורים שסיפק התובע, למרות היותם מפורטים, לא הצליחו, לדעת בית הדין, לעמוד בדרישה לתנועות "זהות במהותן" באופן עקבי. * **הצורך בהוכחת שימוש עקבי בכלים רוטטים:** גם כאשר קיימת הכרה קודמת בפגיעה הקשורה לשימוש בכלים רוטטים, בית הדין בוחן בקפידה האם ההוכחות מצביעות על שימוש *יומיומי* ו*עקבי* בתנאים המקיימים את דרישות המיקרוטראומה, ולא רק על שימוש מזדמן או מעבר בין כלים. **סיכום:** פסק הדין דוחה את תביעתו של התובע להכרה בפגיעתו כתאונת עבודה מכוח תורת המיקרוטראומה, בשל אי הוכחת התשתית העובדתית הנדרשת. בית הדין קבע כי אופי עבודתו המגוון של התובע, הכולל מגוון רחב של תנוחות, תנועות ושימוש בכלים, אינו מאפשר להגדירו כביצוע "רצף של תנועות חוזרות ונשנות הדומות זו לזו", כפי שנדרש לפי הפסיקה. כמו כן, נדחה הטענה לגבי השימוש בכלים רוטטים כעילה מרכזית, בשל אי הוכחת שימוש יומיומי ועקבי. חוסר זימונם של עדים נוספים פעל אף הוא לחובת התובע.