רע"א 5223/24

תקציר

בהחלטה מתייחס השופט עופר גרוסקופף לבקשת רשות ערעור על אישור התנהגות בתובענה ייצוגית, ובסופו של דבר מחליט לדחותה, מבלי לדרוש אפילו תגובה מהתובע המייצג. פסק הדין מדגיש את פעולת האיזון שבתי המשפט מבצעים בבואם לדון בבקשות מסוג זה, תוך שקלול גורמים כגון ההשלכות הכלכליות על הנתבעים, משמעותן של שאלות משפטיות העולות והקושי או היעדרן בהחלטת האישור. הבקשה לא טענה באופן משכנע לנזק כלכלי לנתבעים אם התביעה הייצוגית תימשך, אלא התמקדה ברווחי יעילות פוטנציאליים אם הערעור יתקבל. עם זאת, מציין גרוסקופף כי טענת הערעור העיקרית – לפיה הסעיף המדובר אינו מפלה – נותרה ללא הכרעה במסגרת ההליכים המתמשכים. בנוסף, הטענות בדבר היעדר עילת תביעה אישית והגדרת הקבוצה נמצאו חסרות תוכן. גם אם התובעת הנקובה לא חוותה נזק אישי ישיר, היא יכולה לייצג את התביעות הקיבוציות של הקבוצה מאחר והסוגיות נובעות מסעיף חוזה אחיד. בית המשפט הגיע למסקנה כי אישור ייצוג כזה תקף בהתחשב בשאלות המשותפות שהועלו בין החברים המושפעים למרות בעיות אפשריות של תביעה אישית. השופט גם דחה את החששות לגבי הגדרת הקבוצה, והציע כי במהלך הדיון תתגלה בהירות. בסופו של דבר, בהתחשב בשיקולים אלה, בקשת הערעור נדחתה ללא קנסות הוצאות כנגד התובע שלא הגיב, וקבעה כי מחלוקות פרוצדורליות וטכניות אינן מצדיקות הפרעה להתקדמות התובענה הייצוגית.