רצ"פ 57157-03-17
החלטה מחוזי תל אביב
תקציר
להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים: **רקע עובדתי:** המקרה עוסק בבקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום, אשר דחה בקשת רשות ערעור על החלטת רשמת ההוצאה לפועל. המבקש, זוכה בתיק הוצאה לפועל, ביקש לזמן צד ג' ("הלו 015") לחקירה לצורך קבלת הסכם התקשרות עם החייבת (המשיבה) ומספר תיק הוצאה לפועל שפתח נגד החייבת. מטרת המבקש הייתה לקשר בין החייבת לחברה אחות לצורך הגשת בקשה להרמת מסך. **החלטות הערכאות קמא:** 1. **רשמת ההוצאה לפועל:** דחתה את הבקשה הראשונית לזימון צד ג', וקבעה כי יש לקבל את תגובתו. לאחר קבלת תגובת צד ג', שהסכים להמציא את ההסכם ופרטי ההליכים, אך תוך הסתייגות לגבי שמירה על פרטיות החייבת, דחתה הרשמת את הבקשה. בהמשך, דחתה הרשמת גם בקשה לעיון חוזר, וקבעה כי צד ג' אינו נמנה עם הגורמים מהם ניתן לקבל מידע לפי סעיף 7(ב) לחוק ההוצאה לפועל, וכי אין כתב ויתור על סודיות. 2. **בית משפט השלום (כערכאת ערעור):** דחה את בקשת רשות הערעור. השופט ציין כי הדרך הראויה היא הגשת תביעה משפטית ולא חקירת צד ג' במסגרת ההוצאה לפועל. נקבע כי סעיפים 7(ב), 67 ו-69(יג) לחוק ההוצאה לפועל אינם מאפשרים את הסעד המבוקש. לא נמצאה ראיה לשיתוף פעולה בין צד ג' לחייבת. **ניתוח משפטי ופסיקתי:** השופטת אביגיל כהן, כערכאת ערעור ב"גלגול שלישי", החליטה לדחות את בקשת רשות הערעור מבלי לבקש תגובה. הנימוקים העיקריים להחלטה הם: 1. **סמכות רשם ההוצאה לפועל:** * **סעיף 7(ב) לחוק ההוצאה לפועל:** סעיף זה עוסק באפשרות לקבלת מידע אודות החייב מגורמים מסוימים המפורטים בתוספת השנייה (כמו ביטוח לאומי, רשם המקרקעין, בנקים וכדומה), וזאת ללא צורך בזימון החייב עצמו לחקירה. בית המשפט קבע, בצדק, כי צד ג' (הלו 015) אינו נמנה עם הגורמים המנויים בתוספת השנייה. לכן, לא ניתן היה להיעתר לבקשה מכוח סעיף זה, גם אם צד ג' הסכים לגילוי המידע. * **סעיף 67 לחוק ההוצאה לפועל (חקירת יכולת):** סעיף זה מתיר לרשם ההוצאה לפועל לחקור את מצבו הכלכלי של החייב על מנת לברר את יכולתו לקיים את פסק הדין, ולהזמין לחקירה את החייב ואף עדים. בית המשפט קבע כי הבקשה לזימון צד ג' **לא הייתה למטרת חקירת יכולת**. המבקש עצמו הודה כי המסמכים נדרשו לו לצורך הגשת בקשה להרמת מסך, ולא לצורך בירור יכולת החייב. * **סעיף 69(יג) לחוק ההוצאה לפועל (מעמד הבירור או ההבאה):** סעיף זה עוסק במעמד בו החייב מגיע לבירור בפני רשם ההוצאה לפועל. במעמד זה, החייב מחויב להציע דרכים לביצוע פסק הדין, למלא הצהרה על יכולתו, ולחתום על כתב ויתור על סודיות. הרשם רשאי, בין היתר, לתת צו להמצאת מסמכים **מהחייב** או לדרוש מידע על החייב (בהתאם לסעיף 7(ב)). בית המשפט הדגיש כי סעיף זה אינו חל על זימון צד ג' ללא נוכחות החייב, ובוודאי לא לצורך קבלת מידע שיאפשר הגשת בקשה להרמת מסך. 2. **הרמת מסך:** בית המשפט קבע באופן ברור כי **המטרה שלשמה נדרשו המסמכים - הגשת בקשה להרמת מסך - אינה בסמכות רשם ההוצאה לפועל**. הליך הרמת מסך הוא הליך משפטי מורכב, הנמצא בסמכות בתי המשפט, ולא הליך המתנהל במסגרת הליכי ההוצאה לפועל. 3. **סמכות שיפוט והתערבות ב"גלגול שלישי":** * השופטת כהן הדגישה כי בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" ניתנת במשורה, ורק במקרים בהם עולה שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינם הקונקרטי של הצדדים. * במקרה זה, השופטת סברה כי אין מקום ליתן רשות ערעור, מכיוון שהערכאות קמא פעלו כדין, ולא נפל פגם בהחלטותיהן. ההחלטות תאמו את הוראות החוק ואת הפרשנות המקובלת. **עקרונות משפטיים וחידושים (או אי-חידושים):** * **הבחנה ברורה בין הליכי הוצאה לפועל להליכים משפטיים מהותיים:** פסק הדין מדגיש את ההפרדה בין סמכויותיו של רשם ההוצאה לפועל, שהן דיוניות ואכיפתיות בעיקרן, לבין סמכויות בתי המשפט, הכוללות הכרעה בסוגיות מהותיות כמו הרמת מסך. * **גבולות סמכותו של רשם ההוצאה לפועל:** פסק הדין מבהיר את הגבולות הצרים של סמכותו של רשם ההוצאה לפועל בכל הנוגע לקבלת מידע מצדדים שלישיים. הסמכות מוגבלת בעיקר לסעיף 7(ב) לחוק, החל על גופים ספציפיים, או לחקירת יכולת של החייב עצמו (סעיף 67) או בירור מעמד החייב (סעיף 69(יג)). * **הצורך בבסיס חוקי ברור:** בקשה להוצאת צו מצד ג', ובפרט צו למסירת מסמכים, מחייבת בסיס חוקי מפורש. ככל שהבקשה אינה נשענת על סעיף חוק המקנה סמכות כאמור, היא תידחה. * **התייחסות ל"גלגול שלישי":** פסק הדין ממחיש את המשנה זהירות שבה ערכאות גבוהות יותר מתערבות בהחלטות, ומדגיש את הדרישה להתקיימות תנאים מחמירים של חשיבות משפטית או ציבורית. * **היעדר חידוש משפטי:** במקרה זה, בית המשפט לא יצר חידוש משפטי משמעותי, אלא יישם את הוראות החוק הקיימות והפסיקה בנוגע לסמכויות רשם ההוצאה לפועל. ההחלטה מחזקת את הפרשנות המצמצמת של סעיפים אלו כאשר מדובר בצדדים שלישיים שאינם הגופים המנויים בחוק. **סיכום:** פסק הדין מדגיש את העיקרון כי הליכי ההוצאה לפועל אינם המקום המתאים להשגת ראיות לצורך הליך מהותי כמו הרמת מסך. יש להגיש תביעה משפטית בבית המשפט המוסמך, שם ניתן יהיה לנקוט בהליכי גילוי מסמכים מתאימים. הסמכויות של רשם ההוצאה לפועל, גם כאשר הן כוללות זימון עדים או בקשה למסמכים, מוגבלות למטרות הליכי ההוצאה לפועל עצמם, ואינן יכולות לשמש כ"מקור" להשגת ראיות לצורך הליכים אחרים.
חקיקה מקושרת
רצ"פ 57157-03-17 יוגב עזרא נ. אור הקסם בע"מ, מחוזי (28.3.2017)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.