ע"מ 1046/05

תקציר

פסק הדין דן בערעורם של שני המערערים, מר לנדוי ומר יובל, על קביעתו של פקיד השומה כי העסקה שביצעו עם כלל אחזקות אינה מכירת מוניטין, ולפיכך חויבו בשיעור מס גבוה יותר. בית המשפט מסכים עם טענת פקיד השומה כי העסקה אינה מהווה מכירת מוניטין. פסק הדין מתבסס על כך ששני המוכרים נשארו בעסק ובנו את העסקה באופן שמעיד על כוונתה של כלל אחזקות להכניס שותף לעסק ברמת ההון העצמי. עוד צוין בפסק הדין כי מוניטין של עסק הוא יתרון מצטבר המביא לקוחות, ובמקרה זה הלקוחות נמשכו לעסק בשל המוניטין האישי של המערערים. מאחר שהמערערים לא הביאו ראיות מספיקות לתמיכה בטענותיהם כי מדובר במכירת מוניטין, ובהתחשב במבנה העסקה והמשך מעורבותם של המוכרים בעסק, מחליט בית המשפט כי שומת המס נעשתה כדין ויש לדחות את הערעורים. בנוסף, בית המשפט דן ביתרת החובות של בעלי המניות ומאשר את קביעתו של פקיד השומה לגבי יתרות החובה של המערערים כלפי הסוכנות כמשיכת דיבידנד. בית המשפט מורה למערערים לכסות את הוצאות המשיב ושכר טרחת עורך דין.