ע"א 5478/04

תקציר

פצוע צה"ל שנקבעה לו נכות קבועה מוכרת של 27% ערער על החלטת ועדה רפואית עליונה בעניין דרגת הנכות הנפשית שלו, בטענה כי היא אינה סבירה וסותרת את ממצאי הרופאים המטפלים. הוועדה הגיעה למסקנה כי נכותו הנפשית קלה, ואילו רופאיו של המערער תיארו מצב קשה. בית המשפט מצא כי נימוקי הוועדה אינם מספקים, שכן היא לא הסבירה מדוע דחתה את חוות הדעת של הרופאים, במיוחד נוכח תדירות האינטראקציה שלהם עם המערער. יתר על כן, החלטת הוועדה לא הייתה ברורה האם היא מייחסת את מצבו של המערער לפגם אורגני אם לאו, ואם כן, האם ליקוי זה קשור לשירות. בית המשפט קיבל את הערר, הפך את החלטת הוועדה והורה על בדיקה מחודשת, תוך התחשבות באשפוז לצורך בירור אבחון. על המשיב היה לשאת בהוצאות המערער ובשכר טרחת עורך דין. פסק דין זה הדגיש את הצורך בהנמקה מפורטת, במיוחד במקרים של בריאות הנפש, כדי להצדיק את מסקנות הוועדה ולאפשר פיקוח שיפוטי.