ת"א 195/01

תקציר

המבקשים, יבואני סוללות לטלפונים סלולריים, חלקו על סיווג מוצריהם לפי המכס ודרשו מהמשיבה פיצוי כספי בסך 18 מיליון ₪. לטענתם, המכס סיווג שלא כדין את הסוללות כ"סוללות" במקום כ"חלקים המתאימים לטלפונים סלולריים", וכתוצאה מכך הוטל מכס גבוה. כן טענו המבקשים להסדרים מפלים ולהתנהלות רשלנית של המשיב. המשיב חויב להמציא מסמכים מסוימים ככל שיהיו רלוונטיים לתביעה, אך בקשה לקבלת נתונים על יבוא סוללות סלולריות נדחתה בשל חששות לסודיות וסודות מסחריים, כמו גם חוסר הרלוונטיות של המסמכים לנזקים הנטענים של המבקשים. השופט התייחס בפסק דין זה גם לגישה הליברלית לחשיפת מסמכים ולצורך לאזן בין פרטיות לחשיפת האמת. בקשת המבקשים כי המשיב ימסור נתונים הנוגעים ליבואנים וספקים של צדדים שלישיים נדחתה, שכן הדבר עלול לפגוע באותם צדדים שלישיים ונמצא בלתי רלוונטי. ההחלטה התקבלה בהתבסס על הרלוונטיות של המסמכים המבוקשים, הוראות הסודיות והפרטיות והפגיעה הפוטנציאלית בצדדים שלישיים. כל צד היה אחראי לשכר הטרחה שלו.