ת"א 34950-02-11

תקציר

בעסקת מקרקעין תבעו התובעים את הנתבעים בגין אי עמידה בהסכם מכר מיום 29.3.2010 לרכישת דירה. מחיר הרכישה עמד על 430 אלף שקל, כאשר 210 אלף שקל שולמו בעת חתימת ההסכם. 220,000 השקלים הנותרים היו אמורים להיות משולמים בשני תשלומים. הפעימה השנייה, בסך 200 אלף שקל, הייתה אמורה להיות ממומנת באמצעות הלוואת משכנתא, שהבנק דרש להיות מובטחת במכתב כוונות מהמוכרים. התובעים טענו כי ביקשו את מכתב הכוונות מהנתבעים מספר פעמים אך זכו להתעלמות. זאת, לטענתם, בהפרת חובת תום הלב, שמנעה מהם לקבל את ההלוואה ולשלם את התשלום השני. הנתבעים הכחישו כי קיבלו בקשות כאמור וטענו כי אי התשלום של התובעים מזכה אותם לבטל את ההסכם. בית המשפט מצא כי גרסת התובעים לאירועים אמינה יותר. בית המשפט קבע כי על הנתבעים חלה חובה משתמעת למסור את מכתב הכוונות והפרו אותו, אשר לפי סעיף 28(א) לחוק החוזים מנע מהם להסתמך על אי התשלום של התובעים. הנתבעים נדרשו למסור את מכתב הכוונות בתוך 30 יום, ולאחר מכן ישלמו התובעים את התשלום השני, כאשר התשלום הסופי ישולם זמן קצר לאחר מכן. כמו כן הורה בית המשפט לנתבעים לכסות את הוצאות המשפט של התובעים, בסך 15,000 ₪.