עת"מ 71417-07-18

תקציר

בבעלות העותרת מקרקעין בסמוך לטיילת החוף של חיפה. כשביקשו אישור לרישום משכנתא מלשכת רישום המקרקעין, עיריית חיפה אישרה זאת בתנאי שישלמו היטל לפי חוק העזר לחיפאי. העותר טען כי דרישת התשלום אינה חוקית נוכח הסכם פיתוח משנת 1993 עם העירייה והעיכוב בפרסום הדרישה. מנגד טענה העירייה כי ההסכם פוטר את העותרת מתשלום היטלי פיתוח נקודתיים בלבד ולא היטל השטחים הציבוריים שהוטל בשנת 2013. יתר על כן, דרישת ההיטל ניתנה במסגרת זכויות העירייה, שכן ניתן היה לדרוש אותה בכל עת לפני העברת הנכס או רישום משכנתא, כפי שהיה במקרה זה. הדרישה, למרות שהוצאה ארבע שנים לאחר סיום העבודות הרלוונטיות, נמצאה תקפה גם משום שאין מגבלת זמן להוצאתה, והעיכוב לא גרם נזק לעותרת. גם לא היה מקום לטענת העותרת להפליה בהגשת הדרישה, והשופט לא מצא עילה לבטלה. עם זאת, השופט קבע כי יש לחשב מחדש את סכום הדרישה על בסיס חוק פסיקת ריבית והצמדה למדד ולא חוק הרשויות המקומיות. לפיכך דחה השופט את העתירה והורה לעותר לשלם הוצאות משפט לעירייה.