עפ"ג 2699-07-12

תקציר

הערעור מתייחס להרשעתו של המערער בעבירות של זיוף, שימוש במסמכים מזויפים וקבלת דבר במרמה, בקשר עם פעולותיו לשינוי סיווג הנכס שלו ממסחר למגורים, על מנת להפחית את הארנונה שהוא משלם. בית משפט קמא הרשיע את המערער אך בהמשך ביטל את ההרשעה והחליט שלא להרשיעו, וכן קבע כי המעשים המיוחסים לו אינם מחפירים. המדינה ערערה על ההחלטה שלא להרשיע את המערער ועל הקביעה כי מעשיו אינם מחפירים. המערער ערער על ממצאי פסק דינו של בית משפט קמא, אשר הרשיע אותו בעבירות המיוחסות לו. ערכאת הערעור מצאה כי המערער, שכיהן כסגן ראש עיריית תל אביב בתקופה הרלוונטית, אכן ביצע את העבירות המיוחסות לו. המערער ניצל את המשאבים שעמדו לרשותו בתפקידו והשתמש בהם לקידום האינטרסים הפרטיים שלו, ועל כן לא ניתן לראות במעשיו כנעשים מחוץ לתחום תפקידו. בית המשפט קבע, כי מעשיו של המערער פגעו בתושבי תל אביב, והקפדה עליהם כמוה כהזמנה לכל התושבים לנקוט בכל דרך להפחתת הארנונה. עוד קבע בית המשפט כי מעמדו של המערער מחייב הקפדה יתרה על החוק וכי הפגיעה באינטרס הציבורי שבהכשרת פעולות כאלה עולה על התועלת שבהימנעות מהרשעה. לפיכך, קיבלה ערכאת הערעור את ערעור המדינה, ביטלה את ההחלטה שלא להרשיע את המערער והחזירה את ההרשעה המקורית. ערכאת הערעור הוסיפה וקבעה, כי מעשיו של המערער היו מחפירים וכי נסיבות העבירה מחייבות קביעת קלון. המערער ניצל את מעמדו ואת המשאבים העומדים לרשותו כסגן ראש העירייה, ופעל באופן בלתי מוסרי כאשר ביסס את מעשיו על חוזה פיקטיבי במטרה להפחית את הארנונה. בית המשפט הדגיש כי תכליתה של הוראת הקלון היא לבחון את כשירותם המוסרית של אנשים בתפקידים בעלי השלכות ציבוריות, כדי להבטיח את אמון הציבור במערכת. לפיכך, קיבלה ערכאת הערעור את ערעור המדינה גם בצד זה וקבעה כי מעשיו של המערער היו מחפירים. עם זאת, החליט ערכאת הערעור לתת משקל לחלוף הזמן ביחס לעונש, וקבע כי החלטת בית משפט קמא בדבר ביצוע גזר הדין תיוותר על כנה, מבלי להטיל על המערער עונש נוסף.