ת"א 40124-02-14

תקציר

בית המשפט קבע כי פרסומי הנתבעים אודות התובע וחברתו איקיוטק לא היו לשון הרע או רשלניים כנטען. הפרסומים נמצאו אמיתיים ובעלי אינטרס ציבורי, ולכן מוגנים על פי חוק איסור לשון הרע. כמו כן, נמצא כי הנתבעים פעלו בתום לב, והתביעה נגדם בגין רשלנות נדחתה. הנתבעים, גוף תקשורת ועיתונאי, היו רשאים לפרסם את המידע על איסוף המידע רחב ההיקף והשנוי במחלוקת של איקיוטק, שעורר סערה ציבורית ומאבק צרכני. הפרסומים היו סבירים ונפלו בגדר חובתם העיתונאית של הנתבעים ליידע את הציבור בעניין. בנוסף, הנתבעים לא היו אחראים לטוקבקים או תגובות שפורסמו בדף הפייסבוק שלהם על ידי צדדים שלישיים, שכן לא הייתה להם שליטה מוקדמת על התכנים ולא הייתה להם חובה חוקית לסנן או להסיר אותם, מה גם שהתובעת לא ביקשה את הסרתם. התובע לא הצליח להוכיח כי הנתבעים עודדו או ידעו על הטוקבקים הפוגעניים והשאירו אותם במכוון כדי להגביר את הנזק לתובע. בית המשפט ציין גם את הימנעותו של התובע מלהביא ראיות התומכות בטענתו ואת חוסר אמינותו בעדותו. ככלל, הפרסומים נמצאו סבירים ועולים בקנה אחד עם אחריותם העיתונאית של הנתבעים, ולפיכך התביעה, לרבות בקשות לפיצויים, נדחתה במלואה. התובע חויב בתשלום שכר טרחת הנתבעים והוצאותיהם.