ו"ע 1207/04

תקציר

פסק הדין מקבל את ערעורו של חייל המבקש להכיר באסתמה שלו כתוצאה משירותו הצבאי. הצדדים מסכימים כי האסתמה של החייל התגלתה במהלך שירותו, אך חלוקים בשאלה האם יש לייחס אותה אך ורק לשירותו או שגורמים אחרים תרמו להתפתחותה. פסק הדין מצדד במערער, וקובע כי האסתמה שלו נגרמה כולה כתוצאה משירותו. החלטה זו מתבססת על חוות דעתו של פרופ' קוויטי, שהעיד כי האסתמה נבעה ככל הנראה מחשיפה תעסוקתית במהלך השירות. פסק הדין מפנה גם לתקדימים משפטיים התומכים בדעה זו, הגורסים כי כאשר מחלה מתגלה לראשונה במהלך השירות, היא נחשבת כנגרמת על ידי השירות, גם אם לאדם הייתה נטייה למחלה. בנוסף, החמרת האסתמה בעניינו של המערער מיוחסת לאסתמה הראשונית הנגרמת על ידי השירות, בעקבות אופי התקדמות המחלה ב'גלים'. טענות המשיב, בהסתמך על פסקי דין אחרים, נדחות שכן מדובר במחלות חוקתיות, השונות מאסתמה הנגרמת על ידי המערער. פסק הדין מחייב את המשיב לשאת בהוצאות המשפט של המערער ומחזיר את התיק הרפואי למשיב.