תת"ע 9042-01-24

תקציר

הכרעת הדין דנה בעונשו של נאשם שביצע את העבירה של נהיגה בזמן פסילה. השופט מציין את חומרת העבירה, המסכנת את שלום הציבור ומעידה על חוסר כבוד לצווי בית המשפט ולחוק. הם שוקלים את נסיבות העבירה והעבריין, לרבות העובדה שהנאשם היה עבריין בודד שיכול היה להימנע מהעבירה, וכן את הרקורד הנקי שלהם מלבד העבירה הנוכחית. השופט לוקח בחשבון גם את הודאת הנאשם ואת העובדה שזו הפרה ראשונה של צו בית משפט. בקביעת העונש מתייחס השופט למקרים קודמים של נהיגה בזמן פסילה, שגררו עונשים שונים. לטענתם, יש לשפוט כל מקרה על פי נסיבותיו הפרטניות וכי מדיניות ענישה כללית אינה צריכה לגבור על שיקול דעתו של בית המשפט. העונש עליו הוחלט כולל: עיצום כספי בסך 10,000 ₪, פסילה מקבלת או החזקת רישיון נהיגה לתקופה של 360 יום, פסילה על תנאי לתקופה של 6 חודשים, מאסר על תנאי של 6 חודשים עם עבודות שירות ו-6 חודשי מאסר על תנאי אם הנאשם יפר חוקי תעבורה מסוימים בשלוש השנים הקרובות. כמו כן, נמסר לנאשם על ההשלכות של הפרת תנאי עבודות השירות. השופט מסיים בכך שהוא מודיע לנאשם על זכותו לערער ועל המועדים שבהם יש להגיש ערעור.