ת"א 56204-09-16

תקציר

תביעת המוסד לביטוח לאומי לשיפוי מהמבקשת ומהנתבעת מס' 2, שיוצגה על ידי מבטחתה, בגין תגמולים ששולמו לנפגע, לא נדחתה על פי חוק. המבקש טען כי התביעה מעופשת, שכן היא לא הוגשה בפרק הזמן הקבוע בחוק. עם זאת, בית המשפט מצא כי התיקונים האחרונים לחוק הביטוח הלאומי, אשר האריכו את תקופת ההתיישנות ל-15 שנים, חלו על המקרה הנוכחי. ואכן, פסק הדין, שהיווה את הבסיס לניכוי ההטבות, ניתן לאחר 1.1.2016, והתקופה בת 15 השנים לא חלפה מאז האירוע. בית המשפט הדגיש כי קביעתו המפורשת של המחוקק במועדים הרלוונטיים לעניין תקופת ההתיישנות בתביעת המוסד לביטוח לאומי, חרף הארכת תקופת ההתיישנות, תקפה. טענותיה של המבקשת כי היא אינה "המבטחת" הנזכרת בחוק וכי המשיב יכול היה להצטרף לתביעה קודם לכן, נדחו. בית המשפט ציין כי המבקשת, אף שאינה המבטחת, היא צד שלישי ויוצגה בהליכים הקודמים על ידי המבטחת שלה, שפעולותיה מחייבות אותה. לבסוף, סירב בית המשפט להכריע בבקשתה של הנתבעת 2 לדחות את התביעה, שכן הדבר דרש בירור נוסף.