תפ"ח 31636-02-21

תקציר

הנאשם הורשע ברצח לפי סעיף 300(א) לחוק העונשין ונגזרו עליו מאסר עולם. זאת, לאחר שתוקן החוק כך שיכלול עבירת יסוד של רצח, שהעונש המרבי עליה הוא מאסר עולם, ועבירת רצח בנסיבות מחמירות. הראשון אינו דורש מטרה או מניע, בניגוד לאחרון. פשעו של הנאשם נחשב לעבירה בסיסית, אך חומרת המעשה, יחד עם עקרון ההלימה – המעריך את קדושת החיים מעל לכל – הביאו לכך שהעונש המרבי היה מוצדק. זאת בשל הסיבה הטריוויאלית לרצח, השימוש בנשק חם והסבל שעבר הקורבן לפני מותו. השופט התחשב גם בנסיבות העבירה, בהרשעותיו הקודמות של הנאשם ובצורך בהרתעה, במיוחד נוכח האלימות הגואה בחברה והשימוש בנשק חם בסכסוכים טריוויאליים. גם חוסר החרטה האמיתית של הנאשם והעובדה שהשתמש בנשק ברישיון בו אומן לשימוש הכבידו עליו. השופט הגיע למסקנה כי חומרת מעשיו של הנאשם והרקע לפשע גוברים על כל הנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה, ולכן הטיל את העונש המרבי המותר בחוק, שירוץ במקביל לעונש קודם של 18 שנות מאסר.