ת"א 36463-03-11

תקציר

פסק הדין נסוב סביב מחלוקת הנוגעת לזכות קדימה בחלקת קרקע שהייתה בבעלות התובעים ונרשמה לטובת נכס הנתבע בשנת 1971. המחלוקת המרכזית הייתה האם שינוי מעמדן התכנוני של החלקות, מחקלאיות לבנייה, לצד תכנון כבישים חדשים, לרבות כביש 14, מצדיקים את ביטול זכות הקדימה הקיימת. בית המשפט הכיר בכך שזכות הקדימה אכן רשומה ותקפה, אך היה עליו לקבוע את השפעתה על המצב הקיים. ניכר היה כי טענת הנתבע לזכות קדימה חלופית אינה מבוססת. בית המשפט בחן את המצב הנורמטיבי ופסקי דין קודמים הנוגעים לשעבודים של הנאה, הידועים גם כזיקות להנאה. על פי פסק הדין אסטרחן, קיומו של נתיב מעבר חלופי יכול לתמוך בביטול שעבוד כזה. נמצא כי השינוי התכנוני וזמינותו של כביש 14, יחד עם כביש גישה מתוכנן נוסף, הפכו את זכות הקדימה הקיימת למיותרת ומייתרת. בית המשפט הדגיש כי מצבו של הנאשם לא הידרדר, אלא השתפר עם דרכי גישה רחבות ונוחות יותר. יתר על כן, כביש הגישה השני איפשר גישה לכלי רכב, דבר שלא התאפשר עם זכות הקדימה הקיימת. על סמך ממצאים אלה פסק בית המשפט לטובת ביטול זכות הקדימה הרשומה במקרקעי התובעים, בהתחשב בשינויי הנסיבות ובזמינותם של דרכי גישה חלופיות. הנתבע חויב לשלם לתובעים סך של 10,000 ₪, כולל שכ"ט עו"ד והוצאות.