ת"פ 23460-03-21

תקציר

מדובר בהסדר טיעון במסגרתו הואשם הנאשם בתקיפת בת זוגו ובניסיון תקיפה, בניגוד לסעיפים 382(ב) ו-25 לחוק העונשין, תשל"ז-1977. כב' הש' בונדה קיבל את הסדר הטיעון, אך לא הייתה הסכמה על גזר הדין. הנושא הועבר לעיון שירות המבחן, והצדדים הציגו את טיעוניהם לענישה. ההגנה ביקשה לבטל את ההרשעה, ואילו התביעה ביקשה עונש של שישה חודשי מאסר, עבודות שירות, פיצויים למתלוננת ועונשים נלווים נוספים. השופט התייחס לקריטריונים לביטול הרשעה, והדגיש כי מדובר באמצעי חריג השמור למקרים חריגים. במקרה זה קבע השופט כי סוג העבירה, יחד עם נסיבות ביצועה, אינם שוללים את האפשרות לוותר על הרשעה. כמו כן, השופט קבע כי שיקומו של הנאשם ייפגע משמעותית בעקבות ההרשעה, בהתחשב בנסיבות חייו, ברקע התעסוקתי שלו, במאמצי השיקום ובחלוף הזמן שחלף מאז ביצוע העבירות. בהתחשב באינטרס הציבורי בהרתעה ובגינוי עבירות אלימות, ובפרט אלימות במשפחה, לצד נסיבותיו האישיות של הנאשם, החליטה השופטת לבטל את ההרשעה. במקום זאת, נגזרו על הנאשם שנה של התחייבות לשלם קנס, לעבור מאסר על תנאי ולבצע 360 שעות עבודות שירות. השופט גם הורה לנאשם לשלם פיצויים למתלונן והעמיד אותו תחת פיקוח שירות המבחן. בפסק הדין הודגש כי אי ציות הנאשם לצו בית המשפט יביא להרשעתו ולגזר דינו. ההחלטה ניתנה לערעור בבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום, והשופט עודד את השמדת המוצגים, חילוטם או החזרתם לפי שיקול דעתה של היחידה החוקרת.