בג"צ 166/20

תקציר

היועץ המשפטי לממשלה טען כי יש לדחות את העתירה משום שהיא חסרת שחר. לאחר בחינה מעמיקה של חומר הראיות, קיבל היועץ המשפטי לממשלה החלטה שקולה שלא להורות על חקירה בעניינים שהועלו בעתירה. החלטה זו התקבלה לאחר הליך בירור עובדתי מדוקדק שניהלו בכירים במערכת התביעה, ובהמשך נבחן הן על ידי פרקליט המדינה לשעבר והן על ידי היועץ המשפטי לממשלה עצמו. לדברי היועץ המשפטי לממשלה, גם משטרת ישראל ופרקליטות מחוז תל אביב בחנו את חומר החקירה הרלוונטי והגדירו את הנושאים שיש לחקור. היועץ המשפטי לממשלה הדגיש את שיקול הדעת הרחב הנתון לרשויות התביעה במקרים כאלה וציין כי העתירה מתבססת בעיקרה על מסמכים שהכין נציב תלונות הציבור, שאינם יכולים לשמש ראיות. כמו כן, חל שיהוי משמעותי בהגשת העתירה, אשר סיפק עילות נוספות לדחייה. ההחלטה המדוברת מתוארכת לינואר 2017, אך העתירה הוגשה רק באוגוסט 2020, ללא הצדקה מספקת לדחייה. העותרת אף לא ניסתה לבקש חקירה מהיועץ המשפטי לממשלה טרם הגשת העתירה, שגם היא הצדיקה את דחייתה. העותרת, מצדה, דחתה את הטענות נגדה והדגישה כי לא הייתה לה כל מעורבות בתעדוף החשדות או בהשפעה על חקירת פרשת מאוחדת. היא גם הכחישה שניסתה להסתיר עובדות או לשבש את החקירה בכל דרך שהיא. בית המשפט הסכים עם עמדת היועץ המשפטי לממשלה ודחה את העתירה, תוך שהוא מדגיש כי התערבות בחקירות פליליות שמורה למקרים חריגים של החלטות בלתי סבירות ועיוותים מהותיים. העותר לא הצליח להוכיח פגמים כלשהם בהחלטות הרשויות, ועצם העלאת החשדות על ידי נציב תלונות הציבור אינה מצדיקה חקירה פלילית.