עמ"ש 45921-02-11

תקציר

התיק סובב סביב סכסוך רכושי בין קונה שרכש זכויות בדירה אך לא רשם הערת אזהרה, לבין עיקול זכויות המוכר על ידי נושה. בדרך כלל, זכותו של הקונה קודמת, אך ישנם יוצאים מן הכלל. הרוכש מנוע מלטעון טענה הסותרת את הצהרותיו הקודמות בהליכים אחרים, מה גם שהוא הסתיר במכוון את העסקה כדי להימנע מתביעת נושים. במקרה זה, אי רישום הערת האזהרה על ידי הרוכש מהווה הפרת תום לב, שכן הדבר נעשה כדי להבריח את הנכס מנושה ידוע – אחותו של הקונה – שהייתה לה טענה נגד המוכר. זכות העיקול של האחיות מקבלת קדימות במקרה חריג זה. בנוסף, יש לדחות את טענת הרוכש כי העסקה קדמה לרישום הערת האזהרה על יסוד השתק שיפוטי. הערעור מתקבל, ופסק דינו של בית משפט קמא מבוטל, הדוחה את תביעת הקונה. אם הרוכשים לא מימשו את זכויותיהם, רישום הערת האזהרה ישוחזר; אחרת, המערער יכול לגבות את החוב ישירות מהם. השופטים מסכימים עם חוות דעתו המקיפה של השופט שנלר, שהובילה לדחיית תביעת הרוכש ולהורות על הסדרים כספיים שונים.