בר"ע 20322-09-18

תקציר

בפסק הדין מיום 21.2.2019 דן בית המשפט בבקשה לערער על החלטה שעליה פיקח תחילה השופט איתם. המבקש ערער על תוקפו של פסק דינו של השופט איתם בשל מעורבותו הקודמת בשומה המקדמית. עם זאת, בית המשפט לא מצא כל הצדקה לטענות אלה, ואישר כי שופטים יכולים להביע דעה על סיכויים פרוצדורליים ללא פסילה. בנוסף, טען המבקש נגד החלטת הוועדה שלא להתייחס במפורש לפגם בסעיף 35, הקשור למחלות עצם ומפרקים. בית המשפט אישר את פסק דינה של הוועדה, תוך שהוא מציין את ההתחשבות הכוללת בליקויים של המבקש ובמגבלותיהם התפקודיות, תוך התאמת סעיפי ליקוי ספציפיים בהתאם. טענות המבקש עוררו השוואות לתקדימים כמו פרשות חביס, ברגר ואל-בש, אך בית המשפט הבחין בין המקרה הנוכחי לבין אלה, והציע כי הוועדה התייחסה כראוי לקריטריונים הנדרשים מבלי להזדקק לצטט פגם בסעיף 35. באשר לתסמונת התעלה הקרפלית, בית המשפט לא מצא טעות בגישת הוועדה בשל היעדר תסמינים מדווחים מצד המבקש ועיתוי התיעוד הרפואי, התומך בפסיקת בית הדין האזורי. משכך, דחה בית המשפט את בקשת רשות הערעור ולא הוציא צווים להוצאות, תוך שהוא קובע את תוקפה של ההחלטה למרות כל מחדל פרוצדורלי של הוועדה.