עת"מ 2706-12-17

תקציר

העותרת הגישה עתירה נגד שני משיבים, איגוד ערים למכון טיהור שפכים מטרופולין חיפה ועיריית חיפה, המערערים על חוקיות דרישות התשלום שנשלחו אליה בגין עלות הטיפול בשפכים. העותר טוען כי הדרישות אינן חוקיות ומכילות פגמים שונים. עם זאת, בית המשפט אינו מוצא כל הצדקה לטענות העותר נגד העמותה. החיוב שדורשת האגודה הוא חיוב משולב המכסה הן את הוצאות הקמת מכון טיהור שפכים מרכזי ומתקניו, והן את הוצאות האחזקה השוטפת. חיוב זה, המכונה "תעריף ביוב", נגבה מדי חודש מכלל התושבים בשטח האגודה ומבוסס על כמות המים הנצרכת. בית המשפט מסכים עם פסק הדין הקודם בערעור כי אין מדובר בהיטל ביוב חד פעמי לפי חוק הרשויות המקומיות, אלא בתשלום שוטף הנגבה מכוח חוק עזר. לפיכך, לוועדת ערר שהוקמה מכוח חוק הרשויות המקומיות אין סמכות לדון בעניין זה. כמו כן, בית המשפט קובע כי האגודה מוסמכת לקבוע אגרת ביוב הכוללת הן הוצאות תחזוקה והן הוצאות הקמה. העותרת לא הביאה כל ראיה שתתמוך בטענותיה בדבר פגם או חוסר סבירות ביחס לתעריף הקבוע. חוק העזר הנדון, משנת 1961, נהנה מחזקת התקינות המינהלית. אין חובה חוקית על האגודה לצרף חישוב לדרישות התשלום, ואין בהיעדרם של חישובים כאלה כדי לפגוע בחזקת התקינות המינהלית. בנוסף, כל פגם בפירוט הנדרש בהודעות התשלום לא יפטור את העותרת מתשלום. גם טענת העותרת לפטור מהחיוב שהטילה האגודה בגין קווי ביוב עצמאיים לכאורה נדחית, שכן היא אינה רלוונטית לאחריות העמותה. לבסוף, בית המשפט מורה לעותרת לשלם את החיוב המוסכם לשנת 2009 לאגודה ללא ריבית נוספת ופוסק לאגודה הוצאות מופחתות בסך 5,000 ₪.