ת"א 51339-07-13

תקציר

פסק הדין דן בדחיית תביעה אזרחית שהגישו הנתבעים נגד התובעים, שכללה את הורי התובעים וחברה בבעלותם. התביעה נדחתה בשל הסכם מחוץ לכותלי בית המשפט בין הצדדים. התובעים טענו כי פיטורים אלה יצרו השתק של החברה, כלומר לנתבעים לא הייתה זכות בלעדית לעשות שימוש בסימני המסחר, וביקשו לקבל את התביעה נגד הנתבעים. עם זאת, השופט קבע כי השתק החברה אינו עומד במקרה זה, שכן התביעה הקודמת לא הכריעה בשאלת זכות השימוש בסימני המסחר במפורש או מכללא. לאחר מכן עברה השופטת להתייחס לתוקפו של הסכם בין התובעים לנתבעים מיום 27.8.03. על פי ההסכם, התובעים יחלקו את מומחיותם בייצור פלאפל ויעניקו לחברת הנתבעים, אסולין פלאפל 2003 בע"מ, את הזכויות הבלעדיות לשימוש בסימני המסחר שלהם בתמורה לפירעון חובם לנתבעים. השופטת פירטה את התנהלות הצדדים ביחס להסכם, ממנה עולה כי ההסכם נזנח בשנת 2004, מה שהוביל את השופט לפסוק לטובת התובעים. עוד ציין השופט כי פעולות הנתבעים, לרבות רישום סימני המסחר על שמו והעברת הזכויות לחברה שבשליטתו, סותרות את ההסכם. זאת ועוד, טענות הנתבעים בדבר החוב בהליכי פשיטת הרגל של התובעים העלו כי הם זנחו את מתווה הפירעון שהוסכם עליו. לפיכך החליטה השופטת כי ההסכם פקע, והתובעים זכאים לצו מניעה קבוע שיאסור על הנתבעים ועל כל צד קשור לעשות שימוש בסימני המסחר המדוברים. כמו כן חויבו הנתבעים לשלם לתובעים הוצאות משפט, שהסתכמו ב-20,000 ₪.