ע"א 15488-10-15

תקציר

המקרה נסוב סביב פרשנותו של סעיף 62 לחוק חוזה הביטוח, המקנה למבטחים זכות החלפה - המאפשרת להם להיכנס לנעליו של המבוטח ולתבוע פיצויים מצדדים שלישיים - אך מכיל גם חריג, המפורט בסעיף קטן (ד). חריג זה קובע כי הוראות סעיף 62 אינן חלות אם אירוע הביטוח נגרם שלא במתכוון על ידי אדם שמבוטח סביר לא היה תובע ממנו פיצויים בשל יחסי משפחה או יחסי עובד-מעביד. השופט מגיע למסקנה כי במקרה זה חל החריג. קיימים יחסי משפחה ויחסי עובד-מעביד בין הצדדים המעורבים בתאונה. לכן, לחברת הביטוח, במקרה זה, אין זכות לתבוע פיצויים מהמבוטח. עוד מדגישה השופטת כי חברות הביטוח המעורבות ניסחו פוליסות המתחשבות במקרים חריגים מעין אלה וכי האינטרסים שלהן מאוזנים בפרשנות זו. בנוסף, המדיניות הספציפית בה נקטה המערערת כוללת סעיף החרגה התומך בפרשנות זו. השופט מדגיש את תכליתו של החריג, שהיא להגן על הקשר המשפחתי ולהבטיח כי פוליסת הביטוח תטיב עם המבוטח ולא עם המבטח. לבסוף, השופט מציין כי גם ללא החריג, ייתכן שזכות ההחלפה לא תחול משום שהצדדים המעורבים אינם נחשבים לצדדים שלישיים על פי החוק. אשר על כן, הערעור על פסק דינו של בית משפט קמא נדחה, והמערער חויב בתשלום שכר טרחת עורך דין לכל אחד מהמשיבים.