רע"ב 8426/09

תקציר

המבקש, שהורשע ברצח ראש הממשלה יצחק רבין ובעבירות נוספות, מרצה מאסר עולם ועוד 14 שנים מאז 4 בנובמבר 1995. בתי המשפט הרחיבו שוב ושוב את הפרדתו מאסירים אחרים, בנימוק של ביטחון הציבור והמדינה וביטחונו האישי. בית המשפט המחוזי, בהחלטתו האחרונה, הדגיש כי המבקש נותר מודל לחיקוי עבור קהלים קיצוניים וממשיך להפיץ את האידיאולוגיה שלו. הארכת הפרשתו נחשבה הכרחית כדי למנוע ממנו להשפיע על אסירים אחרים ואולי אף להסית למעשים בלתי חוקיים. המבקש ערער על החלטה זו, בטענה כי פרידתו הממושכת פוגעת בזכויות האדם הבסיסיות שלו וכי הוא אינו מהווה עוד איום רב השפעה. הוא גם קרא תיגר על הטענה כי פרידתו נחוצה לביטחונו, וטען כי היא מבוססת על ספקולציות ולא על עובדות קונקרטיות. בעוד שבית המשפט הכיר בצורך לבחון מחדש את פרידתו מעת לעת, הוא קבע כי ההפרדה חייבת להיות מוצא אחרון כאשר שום דרך אחרת אינה יכולה להשיג את התכליות הביטחוניות המיועדות. הוצע למבקש הקלה אפשרית באמצעות הפרדה זוגית, אך הוא סירב. בית המשפט בחן חומר חסוי המצביע על כך שהמבקש עדיין שומר ומבטא אידיאולוגיות מסוכנות, תוך קיום דיאלוג מיליטנטי עם מקורבים אידיאולוגיים. נוכח ממצאים אלה, דחה בית המשפט את הבקשה לביטול הפרדתו, אך הציע לשקול בעתיד אינטראקציות מוגבלות עם אסירים אחרים הנמצאים תחת פיקוח, כמבחן לטענות המבקש לרפורמה. החלטה זו הוסכמה על ידי השופטים חיות והנדל, וניתנה על ידי השופטת נאור ביום 7.12.2010.