עת"מ 21871-09-23

תקציר

הדיון נסוב סביב שלילת רישיון נשק של אדם פרטי. על פי חוק כלי ירייה, ההחלטה על ביטול רישיון נתונה לשיקול דעתו של פקיד הרישוי, בהתייעצות עם המשטרה, וניתן לערער עליה בפני הממונה. בית המשפט מדגיש את המדיניות המגבילה בנושא אחזקת נשק אזרחי בישראל ואת סמכותן הרחבה של הרשויות בעניין זה. נקבע כי ראיות מנהליות, לרבות מידע מודיעיני וחומר חקירה, יכולות להיות מוצגות בפני פקיד הרישוי והממונה, אך אין להתחשב בראיות מתיקים שנסגרו מחוסר אשמה. פסק הדין קובע כי המשטרה, קצין הרישוי והנציב לא צריכים להסתמך על ראיות מתיקים שנסגרו מחוסר אשמה, אלא לשקול ראיות מנהליות אחרות. במקרה ספציפי זה, בית המשפט קובע כי יש לבחון מחדש את שלילת רישיונו של העותר בשל נסיבות חדשות. על המשטרה והמפכ"ל לשקול מחדש את עמדותיהם ולתת החלטה חדשה לאחר קבלת המלצה מעודכנת מקצין משטרה בכיר, בהתחשב בהתפתחות האחרונה של שינוי העילות לסגירת תיק נגד העותר ל"לא אשם". בנוסף, פוסק בית המשפט לעותר 5,000 ₪ הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין, שישולמו על ידי המשיב.