ת"א 22707/03

תקציר

התיק נסוב סביב שריפה שפרצה באתר אחסון פסולת רעילה המופעל על ידי החברה התובעת וממוקם ברמת חובב, סמוך לבאר שבע. מקורה של השריפה בחבית שהכילה סוללות ליתיום פגומות שנטבלו בנפט ואוחסנו במחסן באתר החברה התובעת. החביות הועברו לאתר על ידי הנאשמים. התובע טען כי השריפה נגרמה כתוצאה ממגע בין הליתיום למים עקב רשלנות הנתבעים, ותבע פיצויים בסך 1,006,026 ₪, המוערכים ב-1,250,319 ₪ בעת הגשת התביעה. הנתבעים הכחישו את הטענות וטענו כי השריפה נגרמה כתוצאה מרשלנות חמורה של החברה באחסון ובטיפול בחביות, ועוד טענו כי החברה היא האחראית הבלעדית לאירוע. בית המשפט מצא כי התובע לא הביא ראיות מספיקות להוכחת אחריותם של הנתבעים לשריפה. לא שוכנעה כי השריפה נגרמה בשל הימצאות מים בחביות בעת טיפולן על ידי הנתבעים, שכן לא ניתן לקבוע בוודאות את מקור המים. יתר על כן, בית המשפט ציין כי הטיפול של החברה עצמה בשריפה ובחומרים שאוחסנו היה לקוי והייתה לו השפעה מכרעת על היקף האירוע והנזק שנגרם בעקבותיו. השופט הדגיש את הסכנות הפוטנציאליות באחסון חומרים מסוכנים ואת הצורך בתקנות מחמירות ובנהלים מתואמים לאורך כל התהליך, מהאריזה ועד לאחסון הסופי. למרות שהנתבעים פעלו על פי נהלים משלהם, בית המשפט לא יכול היה לקבוע כל רשלנות מצדם בשל היעדר הליך מקיף ומקובל המערב את כל הצדדים. לסיכום, השופט פסק לטובת הנתבעים, בקובעו כי הטענה נעדרת ראיות מספיקות וכי ייעודה ואחריותה של החברה לחומרים שאחסנה גרמו לכך שהיא אינה יכולה להעביר את האשמה לנתבעים בלבד. התביעה נדחתה, וכל צד חויב לשאת בהוצאותיו.