סע"ש 25780-03-18

תקציר

לתובע, עובד, ולנתבעת, מעסיקתו, היו מספר חילוקי דעות בנוגע לשכרו של התובע ולנסיבות סיום העסקתו. התובע טען כי הנתבעת לא מסרה לו הודעה מוקדמת על תנאי העסקה ולא ביצעה עבורו הפרשות לפנסיה, בעוד הנתבעת הציגה מסמכים הסותרים טענות אלה. בית הדין מצא כי התובע לא הוכיח כי החתימה על טופס סיכום ראיון העבודה אינה שלו, וכי המסמכים שסיפקה הנתבעת, לרבות תלושי שכר, דוחות נוכחות ואישורי קבלת שכר, תומכים בטענות הנתבעת. לפיכך, פסק בית הדין לטובת הנתבעת בעניין הודעה מוקדמת על תנאי העסקה והפרשות לפנסיה. באשר לנסיבות פיטוריו של התובע, קיבל בית הדין את טענת הנתבע כי נערך שימוע וניתנה לתובע הודעה מוקדמת על פיטוריו. לפיכך נדחתה תביעת התובעת לפיצויים בגין סוגיה זו. עוד טען התובע כי תלושי השכר שלו היו פיקטיביים ולא שיקפו את הסכום ששולם לו בפועל. עם זאת, בית המשפט שוב צידד בנתבעת, שכן התובע לא הביא כל ראיה התומכת בטענתו, בעוד הנתבע הציג ראיות משכנעות, לרבות חתימת התובע, המאשרות את נכונות תלושי השכר. זאת ועוד, בית המשפט דחה את טענות התובע בדבר ניכויים שלא כדין משכרו, שכן לא הביא כל הוכחה לניכויים אלה, וקיבל את ראיות הנתבע כי הניכויים היו מטעמים תקפים. משכך, החלקים היחידים בתביעת התובעת שאושרו היו קשורים לפיצוי בגין היעדר הפרשות לפנסיה בסך 6,629 ש"ח ופדיון חופשה שנתית בסך 457 ש"ח. יתר רכיבי התביעה, שדרשו סך של 60,123 שקל, נדחו, וכל צד חויב בהוצאותיו. פסק הדין העניק לתובע 30 יום לערער על פסק הדין בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים.