ת"א 20414-09-22

תקציר

המסגרת הפרוצדורלית של סעיף 6ב לחוק סדר הדין הפלילי קובעת כי בתביעות תאונות דרכים יש לקבוע בחוק את דרגת הנכות שנגרמה כתוצאה מהתאונה. קביעה זו ניתנת לסתירה רק בנסיבות חריגות, כגון מרמה, או אם קיימים טעמים מהותיים חדשים, לעשיית צדק. על בית המשפט לאפשר הצגת ראיות סותרות על מנת להגיע לחקר האמת ולאזן בין האינטרסים של הצדדים. במקרה זה, ניכר כי לתובעת היו חיים אישיים ומשפחתיים מורכבים והיא התקדמה משמעותית בתחומים אלה. עם זאת, ניכר גם כי הוצג בפני המל"ל מידע חלקי ולא מדויק אודות עברו של התובע, לרבות שירותו הצבאי. פרטים חשובים על מאבקיו הנפשיים של התובע במהלך שירותו הוסתרו או הוזנחו. קביעת המל"ל התבססה על מידע חלקי ושגוי, המהווה פגם מהותי המצדיק הצגת ראיות סותרות. זה נכון במיוחד בנושאים הקשורים לפסיכיאטריה, שבהם הבטחת מידע מדויק ומלא היא קריטית. יתר על כן, התובע מסר הצהרות לא מדויקות על מאבקיו בעבר, מה שמעלה ספקות נוספים לגבי קביעת המל"ל. בית המשפט מקבל את טענת הנאשם כי מדובר במקרה חריג ונותן רשות להציג ראיות הסותרות את קביעתו הפסיכיאטרית של המל"ל. לצדדים ניתנת ארכה עד ליום 27.2.2024 להסכים על הערכת נכות רפואית, שעלולה לייתר את הצורך במינוי מומחה. אם לא הושגה הסכמה, על הצדדים למסור שם של מומחה מוסכם. ההחלטה נרשמה ליום 28.2.2024.