פר"ק 11478-06-13

תקציר

התיק נסוב סביב הסדר נושים מוצע, שבו מציע, מר אלשטיין, מבקש לרכוש חברה שהיא חלק מקונגלומרט. נאמני סדרת אגרות החוב שהנפיקה החברה מנהלים משא ומתן עם אלשטיין, אך הצדדים האחרים המעורבים חוששים כי משא ומתן זה עלול להגביל את יכולתם של מציעים אחרים להגיש הצעות. השאלה המרכזית היא האם הנאמנים יכולים לכבול את עצמם ומה ההשפעה שיש לכך על הליך המכרז. השופט אורנשטיין קבע בעבר כי יש להמשיך בהליך המכרז ללא הפרעה. הצעתו של מר אלשטיין מותנית בכך שהנאמנים לא יפתחו במשא ומתן עם מציעים אחרים וישוו כל הצעה חדשה לשלו, עם הזכות לסרב לכל הצעה נחותה. המבקשים, הן מחזיקי האג"ח הפרטיים והן החברה עצמה, טוענים כי מדובר במהלך מנע שנועד לעקוף את החלטת אורנשטיין ויש לאסור אותו. המשיבים, הנאמנים ומשקיף, טוענים כי מדובר בפרקטיקות עסקיות סטנדרטיות ויש להתיר אותן, שכן הן אינן מעכבות באופן משמעותי את הליך המכרז, מה גם שהנאמנים הם סולבנטיים ובלתי תלויים. יתר על כן, כל הגבלה אינה מחייבת את בית המשפט או משפיעה על קולות הנושים. בית המשפט, תוך הכרה בלגיטימיות של חלק מטענות המשיבים, מדגיש את הצורך לאזן בין האינטרסים של כל הצדדים ואת החשיבות של הבטחת הליך מכרזי הוגן ושקוף. היא חוששת כי ההגבלות עלולות ליצור הרתעה "שקטה", להרתיע מציעים אחרים ולמעשה להחריג את הפיקוח של בית המשפט. פסק הדין מאפשר לנאמנים להיענות לדרישתו של מר אלשטיין שלא ליזום מגעים עם מציעים אחרים, אך מבהיר כי הדבר אינו מחייב את בעלי התפקידים שמונו על ידי בית המשפט. בית המשפט גם מאשר, בהיסוס מסוים, את דרישת ההשוואה של מר אלשטיין, מתוך הכרה ברצונם של הנאמנים בוודאות. עם זאת, היא אינה מאשרת איסור על משא ומתן עם מציעים עצמאיים, ומדגישה את חשיבותו של הליך מכרזי פתוח ודינמי. מדובר בסוגיה מורכבת, ובית המשפט מדגיש כי כל מועדים שנקבעו על ידי השופט אורנשטיין נתונים לשיקול דעת וניתנים להארכה. פסק הדין הוא חלקית לטובת המבקשים, אך לא נפסקו הוצאות למי מהצדדים. ההחלטה נועדה לשמור על מגרש משחקים הוגן לכל המציעים תוך הכרה בזכותם של הנאמנים לנהל משא ומתן.